החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3456/09 סמיר עבד אלעאל אחמד שוויקי נ. נציב שירות בתי הסוהר

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · פסיקת הוצאות בעתירה לקבלת היתר ביקור אסירבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מנהלית לאחר שהסעד התקבל

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לחיוב המשיב בהוצאות העותרים בעתירה לקבלת היתר ביקור אצל אסיר. למרות שההיתר ניתן לפני הגשת העתירה, לא הובא לידיעת העותרים ולא נענו פניותיהם, ולכן היה בסיס לחיוב. הוצאות בסך 3,000 ש"ח נפסקו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

העובדות

העותרים הגישו עתירה לקבלת היתר ביקור אצל אסיר. לאחר הגשת העתירה התקבל הסעד, אף שההיתר ניתן עוד קודם להגשתה, ביום 19.4.09, ללא מסירתו לידיעת העותרים. הסעד ניתן בזמן קצר, ללא דיון, והעתירה לא הייתה מורחבת או סבוכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לחייב את המשיב בהוצאות העותרים כאשר הסעד התקבל לאחר הגשת העתירה אף שההיתר ניתן עוד לפני הגשתה?
  2. 2.האם פגם באי ציון האסיר כבעל דין בעתירה מונע פסיקת הוצאות?

הלכות

  1. 1

    מתן סעד לאחר הגשת העתירה, ולו חלקי, מקים בסיס לחיוב בהוצאות גם כאשר ההיתר ניתן לפני ההגשה, במיוחד כשההחלטה לא הובאה לידיעת העותרים ולא נענו פניותיהם המוקדמות

    ״מתן ההיתר לא הובא לידיעת העותרים ותשובה במועד לפניותיהם המוקדמות לא באה ולכן מוצדק היה להגיש העתירה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    פגם באי ציון האסיר עצמו כבעל דין אינו מהווה עילה לאי פסיקת הוצאות

    ״לא נעלמה מעיני הטענה לפיה נפל פגם בעתירה באי ציון האסיר עצמו כבעל דין, אולם בכך לא מצאתי משום עילה לאי פסיקת הוצאות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • פסיקת הוצאות
  • עתירה
  • היתר ביקור
  • כלוא
  • נציב שירות בתי הסוהר
  • סעד
  • הוצאות
  • ריבית והצמדה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בג"ץ

3456/09 - ג'

בפני:

כבוד הרשם יגאל מרזל

העותרים:

1. סמיר עבד אלעאל אחמד שוויקי

2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר

נ ג ד

המשיב:

נציב שירות בתי הסוהר

בקשה לפסיקת הוצאות

החלטה

1.

עיינתי בבקשה לפסיקת הוצאות ובתגובה לה (כמו גם בתגובה לתגובה), ומסקנתי היא כי קם בדין בסיס לחיוב המשיב בהוצאות העותרים. אין חולק כי לאחר שהוגשה העתירה קיבלו העותרים את הסעד שנתבקש – היתר ביקור אצל כלוא. עולה מן החומר שלפני שהיתר הביקור ניתן עוד קודם להגשת העתירה – ביום 19.4.09. אולם, בכך אין כדי לשלול פסיקת הוצאות במקרה זה שכן מתן ההיתר לא הובא לידיעת העותרים ותשובה במועד לפניותיהם המוקדמות לא באה ולכן מוצדק היה להגיש העתירה ונתקבל סעד – ולו חלקי – בדמות מתן מענה. נתקיים אפוא בסיס לחיוב בהוצאות.

2.

יצוין, כי לא נעלמה מעיני הטענה לפיה נפל פגם בעתירה באי ציון האסיר עצמו כבעל דין, אולם בכך לא מצאתי משום עילה לאי פסיקת הוצאות. מעבר לכך, גם בטענת הסעד החלופי, לא מצאתי טעם לאי פסיקת הוצאות במקרה זה (ראו למשל, בג"ץ 4127/09 לגל נ' נציב שיורת בתי הסוהר (לא פורסם, 25.6.09); מסלמאני נ' נציב שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 25.6.09)).

3.

הבקשה לחיוב בהוצאות מתקבלת אפוא. אשר לשיעורן, הרי שהסעד ניתן תוך זמן קצר, בלא צורך בקיום דיון. כמו כן, הסעד העיקרי – מתן היתר הביקור – ניתן עוד לפני הגשת העתירה, כאמור. עוד יצוין, כי אין המדובר בעתירה מורחבת או סבוכה. על רקע זה, יעמוד החיוב בו ישא המשיב על סך כולל של 3,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ד אלול

תשס"ט (3.9.2009).

יגאל מרזל, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1מתן סעד לאחר הגשת העתירה, ולו חלקי, מקים בסיס לחיוב בהוצאות גם כאשר ההיתר ניתן לפני ההגשה, במיוחד כשההחלטה לא הובאה לידיעת העותרים ולא נענו פניותיהם המוקדמות
  2. 2פגם באי ציון האסיר עצמו כבעל דין אינו מהווה עילה לאי פסיקת הוצאות