בג"ץ 3462/00 רגבי היאם נ. שר הפנים

השופטת א' פרוקצ'יה:

נתנו דעתנו לפרטי העתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו ביניים, ולאחר קבלת תגובת המשיבים החלטנו לדחות את העתירה על הסף.

הסעדים המבוקשים בעתירה סובבים כולם סביב הטענה כי לא ניתנה עד כה תשובה עניינית לעותרים מהמשיבים מדוע לא תיענה בחיוב הבקשה שהוגשה על ידם לאיחוד משפחות.

בתגובת המשיבים לעתירה פורטה השתלשלות הענינים וצורפו המסמכים הרלבנטיים מתוכם עולה כי משרד הפנים הודיע לעותרים פעם אחר פעם כי בקשתם לאיחוד משפחות נדחית מטעמים בטחוניים.

וכך, ביום 16.7.95 שיגר משרד הפנים לבא כוח העותרים מכתב בו הודע לו על סירוב המשרד לבקשת האיחוד מטעמים בטחוניים. (מש1/)

ביום 22.12.97 נשלחה תשובה נוספת מהמשרד באותה רוח. (מש2/)

ביום 18.5.98 חזר משרד הפנים על תשובה דומה במכתב נוסף (מש3/), אם כי מכתב זה הוחזר על ידי הדואר למשרד הפנים.

בנסיבות אלה, הופרכה טענת העותרים לפיה לא ניתנה תשובה עניינית לבקשתם.

בתגובת המדינה נטען עוד כי הסירוב לבקשת האיחוד נובע מן הטעם כי העותר פעיל בארגון טרור והיה מעורב בפעילות אלימה ופיגועים בגינם נדון לתקופת מאסר ארוכה. לאחר שחרורו, חזר העותר לפעול במסגרת ארגון טרור.

המדינה טוענת כי על רקע נתונים אלה, סורבה הבקשה.

על יסוד כל אלה, משהובהר כי ניתנה לעותרים תשובה לבקשתם, אנו דוחים את העתירה על הסף, כיוון שאין עוד מקום להתערבותנו.

עם זאת, אין בדחיית העתירה כדי לחסום את דרכם של העותרים מלתקוף את עמדת המשיבים לגופה באם יראו לנכון לעשות כן.