החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3469/04יוהאנה טודוראנג'אן נ. בית הדין הארצי לעבודה

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: אחר
עבודה · עובדים סיעודיים ותחולת חוק שעות עבודה ומנוחהעתירה כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה

העתירה עסקה בתחולת סעיף 30(א)(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה על עובדים סיעודיים. בשל כך שהעותרת 1 אינה בישראל ולא נקבעו עובדות מספיקות לעניינה, בית המשפט החליט שלא לדון בעניינה הפרטני. הוא הורה ליועץ המשפטי לממשלה להציג עמדה בתוך 60 ימים בשאלה העקרונית ובאפשרות להסדר כללי.

העובדות

העותרת 1, עובדת זרה, הועסקה על ידי המשיבים במתן שירותי סיעוד לביתם החולה. בית הדין הארצי לעבודה קבע בדעת רוב כי אין להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה כלשונו ונקבע שכר כולל בגובה שכר מינימום בתוספת 30%. העותרת 1 אינה עוד בישראל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להחיל את הוראות סעיף 30(א)(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה על עובדים בתחום הסיעוד הביתי?

הלכות

  1. 1

    בשל העדר קביעת עובדות בהליך והיעדר מחלוקת על התוצאה הפרטנית, אין מקום להכריע בעניינה הפרטני של העותרת 1, והסוגיה העקרונית מחייבת שמיעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

    ״מטיעוניו התברר גם כי העותרת 1 כבר אינה בישראל.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • סיעוד ביתי
  • חוק שעות עבודה ומנוחה
  • שכר כולל
  • שכר מינימום
  • היועץ המשפטי לממשלה
  • בית הדין הארצי לעבודה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ

3469/04

בפני:

כבוד השופטת ד' ביניש

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט י' עדיאל

העותרים:

1. יוהאנה

טודוראנג'אן

2. עמותת קו לעובד

נ ג ד

המשיבים:

1. בית הדין

הארצי לעבודה

2. משה מעיין

3. צביה מעיין

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

ז' בשבט התשס"ה (17.1.2005)

בשם העותרים:

עו"ד דני רונן

בשם המשיבים:

עו"ד שלמה בכור

החלטה

העתירה שלפנינו מופנית כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הדן בשאלת תחולת סעיף 30(א)(5) ו-(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: חוק שעות עבודה ומנוחה ) על עובדים בתחום הסיעוד הביתי. העותרת 1, עובדת זרה מרומניה שהועסקה על ידי המשיבים 2,3 (להלן: המשיבים ) במתן שירותי סיעוד לביתם החולה, היתה המערערת בפני בית הדין הארצי לעבודה ובעניינה נקבע בדעת רוב כי אין להחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלשונן וכי יש לקבוע לה שכר כולל בגובה שכר מינימום בתוספת 30%. בפסק דינו קבע בית הדין הארצי הלכה ביחס לתחולת החוק הנ"ל על עובדים סיעודיים מסוגה של העותרת 1. העתירה שלפנינו הוגשה גם בשמה של עמותת קו לעובד.

בטיעוניו בעת הדיון הסכים בא-כוח העותרות כי התוצאה של פסק הדין ביחס לעותרת 1 היא תוצאה צודקת. בנסיבות אלה יש ממש בטענת בא-כוח המשיבים כי אין לחרוש בהלכה העקרונית על גבם. מטיעוניו התברר גם כי העותרת 1 כבר אינה בישראל. לפיכך, החלטנו כי אין עוד מקום לדון בעניינה הפרטני של העותרת 1, מה גם שעולה מפסק-הדין כי במערכת היחסים שבין העותרת 1 למשיבים לא נקבעו כלל עובדות שעליהן ניתן לבסס את טענותיה של העותרת. עם זאת סברנו כי הענין העקרוני נוגע לעובדים רבים ומעורר שאלה בעלת השלכות נרחבות. אשר על כן, אנו מבקשים בשלב זה של ההליכים כי היועץ המשפטי לממשלה יתייצב בהליך שלפנינו וינקוט עמדה ביחס לסוגיה המשפטית המועלית בעתירה. המשיבים יהיו למשיבים פורמלים בלבד והם פטורים מלהתייצב בהמשך ההליכים או לנקוט עמדה בהם. בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה יגיש לבית המשפט בתוך 60 ימים את עמדתו ביחס לטענות המועלות בעתירה וביחס לאפשרות לקביעת הסדר שיחול על כלל העובדים הסיעודיים. לאחר קבלתה של העמדה נחליט בדבר המשך הטיפול בעתירה.

ניתנה

היום, ז' בשבט התשס"ה (17.1.2005).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל העדר קביעת עובדות בהליך והיעדר מחלוקת על התוצאה הפרטנית, אין מקום להכריע בעניינה הפרטני של העותרת 1, והסוגיה העקרונית מחייבת שמיעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה.