בג"ץ 3473/22פלוני נ. כב' בית הדין הרבני הגדול לערעורים בירושלים

השופטת ע' ברון:

1.

בעתירה שלפנינו, מבקש העותר לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים (להלן: בית הדין הגדול ) מיום 8.5.2022. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי באשקלון (להלן : בית הדין האזורי ) מיום 28.11.2021, אשר דחה את בקשת העותר לפסילת ההרכב של בית הדין האזורי שדן בעניינם של העותר והמשיבה 3 (להלן: המשיבה ). עתירה זו מהווה חוליה נוספת בסכסוך המתמשך בין העותר לבין המשיבה, שלהם שני ילדים קטינים באחריות הורית משותפת. במרכז העתירה עומדת טענתו של העותר כי פנייתו הטלפונית של אב בית הדין האזורי לעובדת הסוציאלית שמונתה כמומחית בתיק, מעידה על קיומם של משוא פנים, עיוות דין ופגיעה בכללי הצדק הטבעי ולפיכך עליה להביא לפסילת ההרכב בבית הדין האזורי.

2.

נפרט בתמצית את העובדות הרלוונטיות לענייננו. העותר והמשיבה נישאו ביום 17.10.2012, והם כאמור הורים לשני ילדים קטינים – הבת ילידת שנת 2012 והבן יליד שנת 2014. ביום 25.3.2019 התגרשו בני הזוג על פי הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין במועד זה. הצדדים חלוקים באשר למוסד החינוכי שבו ייטב לבתם הקטינה ללמוד, עקב פיצול בית הספר שבו למדה לשני מוסדות שונים. ביום 14.8.2019, פסק בית הדין האזורי כי הבת תלמד בבית הספר החדש שהוקם בעקבות הפיצול, הקרוב יותר למקום מגוריה של המשיבה מאשר למקום מגוריו של העותר. העותר ערער על פסק דין זה לבית הדין הגדול.

ביום 26.5.2021 פסק בית הדין הגדול כי קיימים פערים עובדתיים בתיק, אשר נדרש להשלימם לצורך הכרעה בדבר המוסד החינוכי המיטבי לשני ילדיהם הקטינים של העותר והמשיבה. לכן, הוצע לצדדים להפנותם לשירותי הרווחה שיבחנו את הסוגיה וימציאו חוות דעת מעודכנת בנושא. העותר הסכים להצעה בתנאי שבית הדין האזורי לא יפנה אותם לשירותי הרווחה שטיפלו בהם עד כה וגם המשיבה נתנה את הסכמתה. בהתאם, בהחלטה מיום 29.8.2021 קבע בית הדין האזורי כי הצדדים יופנו לעובדת סוציאלית פרטית לצורך הכנת חוות הדעת.

בקשתו של האב לפסילת העובדת הסוציאלית שמונתה, בטענה כי אב בית הדין שוחח עימה על התיק ללא הסכמת הצדדים, נדחתה על ידי בית הדין האזורי בהחלטה מיום 14.11.2021. בית הדין האזורי נימק כי אמנם התקיימה שיחת טלפון עם העובדת הסוציאלית טרם שהחלה את עבודתה, אולם השיחה שקיים עימה אב בית הדין הייתה טכנית לחלוטין ונועדה אך לוודא כי המומחית מוכנה לקבל על עצמה את המשימה. בעקבות זאת הגיש העותר בקשה לפסילת ההרכב, אשר נדחתה כאמור על ידי בית הדין האזורי בהחלטה מיום 28.11.2021. כך, נדחה כאמור גם ערעורו לבית הדין הגדול, בהחלטה מיום 8.5.2022. ומכאן העתירה.

3.

לדברי העותר, אב בית הדין שיתף את העובדת הסוציאלית במידע מהותי הנוגע להליכים שבין הצדדים, באופן המעיד על משוא פנים ועיוות דין, תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי. לטעמו, הפנייה של אב בית הדין לעובדת הסוציאלית נעשתה על מנת להטות את חוות דעתה, כך שתעלה בקנה אחד עם פסק הדין מיום 14.8.2019, הנזכר בפסקה 2 לעיל. נוסף על כך, העותר טוען כי לכל אורך הטיפול בסכסוך שבינו לבין המשיבה, פסק ההרכב בבית הדין האזורי בניגוד לכללי הצדק הטבעי.

המשיבה מצידה טוענת כי לא נפל דופי בפעילות בית הדין האזורי ובפסקי הדין נושא העתירה. לטעמה, השערותיו של העותר בעניין תוכן השיחה בין אב בית הדין לבין העובדת הסוציאלית אינן מקימות עילה לפסילת ההרכב. המשיבה מוסיפה כי לאורך חיי הסכסוך בין הצדדים, ביקש העותר לפסול גופים שונים שהיו מעורבים בהליך, כל אימת שהחלטתם לא נשאה חן בעיניו.

4.

לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה, על נספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו.

הלכה היא כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הרבניים. התערבות בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים בלבד, שבהם נפל פגם ממשי דוגמת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, או נסיבות חריגות אחרות המצדיקות מתן סעד מן הצדק (ראו, מני רבים: בג"ץ 818/22 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 3 (27.2.2022); בגץ 8324/21 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 6 (11.1.2022); בג"ץ 483/21 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים , פסקה 19 (31.1.2021)). עניינו של העותר אינו בא בגדרם של החריגים הללו.

בפסק דינו מיום 8.5.2022, בית הדין הגדול נתן דעתו לשיחה שהתקיימה בין אב בית הדין לבין העובדת הסוציאלית. נקבע כי מצופה מהדיינים לשמור על שקיפות ולפנות לצדדים ולצדדים שלישיים אך ורק באמצעות החלטות כתובות בתיק. לצד זאת, קבע בית הדין הגדול כי בנסיבות העניין אין בפעולת אב בית הדין כדי להביא לפסלותו ולפסלות ההרכב; זאת בהינתן שהשיחה המדוברת הייתה במהותה טכנית בלבד ולא נועדה אלא לבחון, טרם מתן החלטה למינוי העובדת הסוציאלית, את נכונותה לקבל על עצמה את המשימה בתיק. לא מצאנו מקום להתערב בקביעות אלה.

נוסף על כך, עיון בפסקי הדין ובהחלטות שניתנו בעניינם של הצדדים עד כה, מעלה כי ניכר שטובת הקטינים היא אשר עמדה הן לנגד עיני בית הדין האזורי הן לנגד עיני בית הדין הגדול. לא מצאנו כי זכויותיו של העותר קופחו.

5.

התוצאה היא שאנו דוחים את העתירה על הסף. ממילא נדחית הבקשה למתן צו ביניים. העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ש"ח.