בג"ץ 3516/02 סרג'יי (בן ויקטור) רדצ'נקו נ. מדינת ישראל

העורר הובא לדין באשמת ביצוען של העבירות הבאות: שוד, קשירת קשר לבצע פשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת סם מסוכן ושימוש בו. במסגרת הליכי המעצר, אפשר בית המשפט לעורר לפנות לקהילה טיפולית, על מנת שזו תבדוק את התאמתו להשתלב בתהליך גמילה מהתמכרותו לסם. משנמצאה קהילה מסוג זה, הביע שרות המבחן, בתסקיר שהגיש לבית המשפט, את חששו ביחס לנכונותו של העורר ויכולתו לערוך שינוי בחייו. עם זאת, סבר השירות, כי ההליך המשפטי עשוי לשמש מנוף לשינוי מסוג זה, ועל כן המליץ לאפשר לעורר להשתלב בתהליך הגמילה. נשיאו המלומד של בית משפט המחוזי בנצרת דחה את בקשתו של העורר לעבור לקהילה טיפולית, ונימק זאת בכך שמשפטו של העורר קרוב, ועל כן ראוי ששאלת הטיפול מגמילה והמקום בו היא תעשה, תוכרע במסגרת גזר-הדין.

השקפתו של הנשיא המלומד מקובלת עלי במלואה. התמכרותו של העורר לשימוש בסמים מסוכנים אינה עובדה חדשה, ואם ביקש העורר, באמת ובתמים, להיגמל מהתמכרותו, היה בידו זמן די והותר לעשות זאת, ועוד בטרם חטא בעבירות הנוכחיות. משהעורר לא נהג כך, קשה להתעלם מהאפשרות כי קיימת זיקה בין פנייתו של העורר לתהליך הגמילה, לעובדה שהוא נקרא לתת את הדין על עבירות שעל חומרתן אין צורך להרבות במלים. כך או כך, ההליכים בעניינו של העורר עתידים להסתיים במועד קרוב, ואם יתמיד העורר בכוונתו לעשות מפנה בחייו, יוכל לחדש את בקשתו לעבור גמילה בקהילה, במסגרת הטיעונים לעונש, ומותר להניח כי בית המשפט יבחן עניין זה בכובד ראש, ומתוך ראייה כוללת של עניינו של העורר מחד, והצורך לבוא חשבון עם מי שנמצא פוגע בציבור וברכושו, מאידך.

לנוכח כל האמור, הערר נדחה.