בג"ץ 3522/15 פאיז חסונה נ. המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית

השופטת ע' ברון:

עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים כי המשיבים יאפשרו לעותרים 2 ו-3, תושבי רצועת עזה, לעבור לגדה המערבית ולהתגורר שם עם אביהם, העותר 1 (להלן: הבקשה ). העתירה הוגשה בעקבות דחיית הבקשה.

מעיון במסמכים שצורפו לעתירה עולה כי הבקשה הוגשה למנהלת תאום וקישור עזה ונדחתה בנימוק של אי עמידה בקריטריונים לאישורה. ואולם, כפי שציינו המשיבים בתגובה לעתירה, הנוהל שקבע המשיב 2 מורה כי בקשות של תושבי עזה, המבקשים להשתקע בגדה המערבית (איו"ש), תועברנה באמצעות המשרד לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית ישירות אל המשיב 2; וכי בקשות שלא יוגשו במתווה זה, לא ייבחנו לגופן (להלן: הנוהל ). המשיבים הסבירו עוד כי כאשר נבחנה הבקשה, ולנוכח הוראות הנוהל הברורות, הם הניחו שהעותרים מבקשים לעבור מרצועת עזה לאיו"ש, אך שלא לצרכי השתקעות – ובהקשר זה ניתנה ההחלטה לדחות את הבקשה. מכאן, שאלמלא הניחו המשיבים כי בקשת העותרים היא למעבר זמני בלבד, הבקשה למעבר העותרים לצורך השתקעות באיו"ש כלל לא הייתה נבחנת לגופה – וזאת בהתאם לאמור בנוהל, כמפורט לעיל.

לאחר שיג ושיח בין הצדדים, הבהירו המשיבים כי במידה שהעותרים יגישו למשיב 2 בקשה על פי הכללים המוסדרים בנוהל ובאמצעות הרשות הפלסטינית, תידון בקשה זו ותיבחן בהתאם לאמור בנוהל, והחלטה תינתן בתוך חודש ימים מיום הגעתה. בתגובה ביקשו העותרים להגיש הודעת עדכון בתוך 60 יום, בנוגע להתקדמות בהגשת בקשתם החדשה באמצעות הרשות הפלסטינית. ואולם, לנוכח הסבר המשיבים אין מקום להותרת העתירה תלויה ועומדת, וממילא גם אין מקום למתן הודעת עדכון במסגרתה. מסתבר כי בבסיס העתירה עומדת מחד גיסא בקשה שהוגשה במתכונת לא נכונה, ומאידך גיסא מכתב דחייה שהתייחס לנסיבות שונות מאלה שלהן התכוונו העותרים. עתה, משהובהרה לעותרים הדרך להגיש את בקשתם, פתוחה הדרך בפניהם לעשות כן, ועתירה זו תימחק שכן היא מיצתה את עצמה.

סוף דבר, העתירה נמחקת.