בג"ץ 3525/96 עמירם בן - יעקב נ. שרת העבודה והרווחה

העותר ביקש למחוק את העתירה ללא צו להוצאות. המשיבים 1 ו2- הסכימו לבקשה. המשיבה 3 דורשת שהעותר ישא בתשלום ההוצאות שנגרמו לה ושכר טירחת עורכי דינה, בגין הכנת התיק האמור לדיון.

בתגובת העותר לדרישתה של המשיבה 3 לתשלום הוצאות טוען העותר כי עניינה של העתירה היה החלטת המשיב 2 בענין פיטורה של המשיבה 3 מעבודתה אצל העותר. העותר ממשיך וטוען כי המשיבה 3 הגישה נגדו תביעה לפיצוי פיטורין בה זכתה. העותר שילם את מלוא החוב הפסוק ולא ערער על החלטת בית הדין לעבודה.

לטענתו של העותר עורכי הדין של המשיבה 3 רק מורשים לטיפול בענייני העותרת בלשכת ההוצאה לפועל ובגביית כספים. מוסיף העותר וטוען כי אם טופלו עורכי הדין בעתירה הרי שהחומר היה ידוע להם מכוח ההליכים שהתנהלו בבית הדין לעבודה. כן טוען העותר כי הדיון בעתירה טרם החל.

אין מקום לקבל את טענות בא כוח העותר. אמנם, הדיון בעתירה טרם החל, אכן המשיבה 3 נדרשה להגיש כתב תשובה מפורט לעתירה שהוגש בידי בא כוחה.

עיניינו של כתב התשובה הוא בשאלת סמכותו של בית הדין הגבוה לצדק אל מול סמכותו של בית הדין לעבודה. ענין זה ממילא, לא התעורר בהליך בפני בית הדין לעבודה, ובא כוחה של המשיבה 3 נדרש ללמוד נושא זה.

בנסיבות אלו אין מקום שלא לשפות את המשיבה 3 על הוצאותיה. העותר ישא בהוצאות המשיבה 3 ובשכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.