בג"ץ 3528/17 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

השופטת ד' ברק-ארז :

1.העתירה שבפנינו מכוונות כנגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, הוא המשיב 1, בעניינו של סכסוך ירושה קשה שהתגלע עם מות המנוחה ארינה גרינברג ז"ל (להלן: המנוחה ). הסכסוך נדון בהליכים שהתקיימו בבתי הדין הרבניים – תחילה בבית הדין הרבני האזורי חיפה, ובהמשך בבית הדין הרבני הגדול.

2.לצורך ההליך שבפנינו די אם נאמר שהעותרים התנגדו להוצאת צו ירושה לטובת אביה של המנוחה, שצוין בעתירה כמשיב 2, על בסיס הטענה שהמנוחה התכוונה לצוות להם את רכושה. להשלמת התמונה יצוין כי האב היה חסוי באותה עת, ובינתיים נפטר ביום 24.4.2017, לאחר מתן פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול.

3.בית הדין הרבני האזורי דן בטענותיהם של העותרים לפרטיהן ודחה אותן בפסק דין מנומק ביום 20.11.2016. ערעורם של העותרים לבית הדין הרבני הגדול נדחה בפסק דינו מיום 6.3.2017, שבו סמך ידיו על פסק הדין מושא הערעור שהוערך על ידו כ"פסק דין מנומק ומפורט הערוך בטוב טעם ודעת [...] ולא השאיר שום פינה אפשרית לפיקפוק כל שהוא בתוקפו של צו הירושה".

4.העתירה דנן הוגשה ביום 27.4.2017, ובה חוזרים העותרים על מכלול טענותיהם בעניין ירושתה של המנוחה.

5.ביום 18.5.2017 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה מטעם מנהל העיזבון הזמני של המשיב 2. בתגובה המקדמית נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, הן מאחר שאין עילה להתערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, והן מחמת הסתרת עובדות חשובות. כמו כן, נטען כי יש לדחות את העתירה לגוף הדברים בשל היותה מבוססת על טענות עובדתיות מובהקות שנבחנו בבתי הדין הרבניים, וכי למעשה היא מהווה "העתקה מילה במילה" של הערעור שהוגש לבית הדין הרבני הגדול.

6.לאחר שבחנו את הדברים אנו סבורים כי דין העתירה להידחות. מצאנו טעם רב בעמדה כי העתירה אינה אלא ניסיון לדיון בערכאה שלישית בטענות שנבחנו לגופן בבתי הדין הרבניים. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים.

משאלה הם פני הדברים איננו נדרשים להידרש לכל עומקו של הסכסוך הקשה בין הצדדים.

7.סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין, העותרים יישאו בהוצאות המשיב 2 בסך של 5,000 שקל.