פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
3555/05 - ג'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
העותרים:
1. נדאל רמדאן
סלים נבאהין
2. המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
נ ג ד
המשיבים:
1. מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית
2. מפקד כוחות הצבא ברצועת עזה
3. משמר הגבול
בקשה לפסיקת הוצאות
החלטה
1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת. עניינו של ההליך העברת מקום מושבו של העותר מעזה, מקום מושבו לפי מרשם התושבים הפלסטיני, לגדה המערבית, מקום מגוריו בפועל. בסופו של דבר העתירה נתייתרה, שכן המשיב קיבל את בקשת העותר ואישר מעברו כמבוקש.
2.לטענת העותר, הוא הועבר לעזה ללא כל סיבה, דבר שכמוהו ככליאת שוא, ובכך נפגעה חירותו בצורה אנושה. נטען כי המשיב לא בחן כראוי את בקשת העותר, והסכים לבקשה רק כדי לחמוק מביקורת שיפוטית דרך העתירה.
3.המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות. נטען כי התנהלותו של המשיב הייתה חוקית, שכן הוא השיב את העותר, לאחר מעצרו, למקום מגוריו כפי שהוא מופיע ברישומים, ובכך מילא חובתו כלפיו. מעבר לזאת, העתירה הוגשה טרם זמנה, אך כחודש לאחר הגשת הבקשה המקורית, ובלא שניתן זמן ראוי לבחינת הבקשה. משכך, המערער לא מיצה את ההליכים שהיו פתוחים בפניו, ואין לו מה שילין.
4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן נראה כי העתירה הוגשה טרם מוצו ההליכים. רישומו של העותר לא שונה על-ידו במשך שנים רבות ואין יסוד לפסיקת הוצאות משלא בא שינוי זה במועד קצר כפי ציפייתו. אכן, הסעד נתקבל לאחר הגשת העתירה, אולם המבחן אינו כרונולוגי אלא מהותי. לא שוכנעתי כי הגשת העתירה דווקא היא שהביאה לקבלת הסעד ואין אפוא יסוד לחיוב בהוצאות בהליך זה. ודוק: ער אני לטענות הקשות בדבר הנזק שנגרם לחירותו של העותר ולטענות בדבר סבירות ההחלטה. אולם, משעה שאין אני נדרש להכריע בעניין תוקף המדיניות בנדון אלא בשאלת ההוצאות בגין ניהול ההליך, מסקנתי היא כאמור כי אין עילה לפסיקת הוצאות בהליך זה.
ניתנה היום,
י"ד בתמוז התשס"ה (21.7.2005).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם