בג"ץ 3568/99 שמעון דמארי נ. עיריית י-ם האגף לאכיפה עירונית

העותר מבקש לפטרו מאגרה, בטענה שאיננו עובד ומצבו הכלכלי, שלו ושל ששת ילדיו, שניים מהם קטינים הסמוכים על שולחנו, בכי רע. לבקשה צורפו דפי חשבון בנק ואישורי רואה חשבון.

העותר אינו מפרט בבקשה ובתצהיר את הנכסים שברשותו, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. יתר על כן: הוא מציין כי החל מאוקטובר 1998 אינו עובד, וחי על חשבון חסכונותיו, ומכאן ברור שהיו בבעלותו חסכונות בסכומים שהספיקו למחיית משפחתו תקופה ארוכה.

זאת ועוד: דף החשבון שצורף לבקשה מראה, אכן, על יתרת חובה גבוהה ביותר. אולם, אין בכך כדי להצדיק פטור מאגרה משני טעמים: ראשית, דף החשבון מתייחס לתקופה של מספר חודשים לפני הגשת העתירה, כך שקיימת אפשרות שמדובר במצב זמני שאינו שורר עוד היום. שנית, מדף החשבון נראה, כי המבקש הוציא מאות רבות של ש"ח לחשבונות טלפונים סלולריים, לקופת גמל ולתוכניות חיסכון. הוצאות אלו אופייניות למי שמקיים רמת חיים גבוהה, ואין הצדקה לפטרו מאגרה.

העובדה שעל אף יתרת החובה הגבוהה איפשר הבנק לעותר לפעול בחשבונו בלא הגבלה, ואף למשוך סכומים לא מבוטלים במזומן, מצביעה על כך שלעותר בטחונות טובים מספיק, דהיינו רכוש שהעותר לא הזכיר בבקשה לפטור מאגרה.

לא שוכנעתי, איפוא, כי מצבו של העותר אינו מאפשר לו לשלם את האגרה, ואני דוחה את הבקשה.

על העותר לשלם את האגרה תוך חמישה-עשר יום מהמצאת החלטה זו.