בג"ץ 3573/20 פלוני נ. פלוני

השופט י' עמית :

1.

העותר, שאינו מיוצג, פותח את עתירתו במילים הבאות:

"ללא מעורבות (איסור!) ערבים; בני מיעוטים; משרד הבטחון הישראלי; בעלי קשרים משפחתיים ו/או מקצועיים עם משרד הבטחון הישראלי; פרקליטות המדינה; יועמ"ש לממשלה; משרד הבריאות; קופ"ח 'כללית' ועוד – בטיפול בענייני התובע".

ככל שניתן להבין מהעתירה, זו הוגשה בעקבות פסק דין של בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט א' ברנד ) מיום 28.5.2020, בו נתקבלה תביעתו של המשיב נגד העותר לפינוי מושכר ונקבע כי על העותר לפנות את המושכר בתוך 30 יום (תא"ח 48743-02-20). העתירה מגוללת שורה של טענות נגד המשיב וכן סעדים שונים, בכללם בקשה לנהל את התיק "בהעדר וללא ידוע צד הנתבע העבריין..." וכן בקשה לבטל את פסק דינו של בית משפט השלום.

2.

כפי שהובהר בפסיקה חזור והבהר, "בית משפט זה כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות הניתנות בערכאות המוסמכות, ואין לאפשר עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק על ידי עתירה לבג"ץ " (בג"ץ 6917/17

אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח , פסקה 3 והאסמכתאות שם (10.6.2018); בג"ץ 1632/20 נוסיאקוב נ' בית משפט המחוזי תל אביב (9.3.2020)). כפי שצוין בסוף פסק דינו של בית משפט השלום, לעותר נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי. ככל שהעותר מבקש להשיג על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עליו לנקוט הליך ערעורי בהתאם לדין.

3.

אי לכך, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות.