פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ 3573/97
בפני: כבוד
השופט א' מצא
המבקשת: מדינת
ישראל
נ
ג ד
המשיב:
בוריס יזרייב
בקשה
ראשונה להארכת מעצר מעבר לשנה לפי
סעיף 54 לחוק סדר הדין
הפלילי [נוסח
משולב],
התשמ"ב1982-.
החלטה
המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי כתב אישום המייחס לו החזקה ושימוש באקדח שלא כדין וגרימת חבלה חמורה בכוונה מחמירה. עם הגשת כתב האישום נגדו, ביום 20.6.96, ביקשה המדינה להורות על מעצרו עד לתום בירור המשפט. בית המשפט נעתר לבקשה והערר שהוגש כנגד צו המעצר בבית משפט זה (בש"פ 4805/96) נדחה. בינואר שנה זו ביקש הסניגור מבית המשפט המחוזי לחזור ולעיין בדבר צדקת מעצרו של המשיב. בית המשפט דן בבקשה ודחה אותה, והערר שהוגש לבית משפט זה על החלטת בית המשפט המחוזי (בש"פ 669/97) אף הוא נדחה. משפטו של המשיב מתנהל והולך מזה קרוב לשנה וטרם הגיע לסיומו. מכאן בקשת המדינה שלפני להאריך את מעצרו בשלושה חודשים נוספים לפי סעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-.
הנני סבור שהבקשה בדין יסודה. כעולה מן החומר שלפני, המעשים שבעטיים הובא המשיב לדין בוצעו זמן לא רב אחרי שחרורו של המשיב מריצוי תקופת מאסר ארוכה (כ10- שנים מתוך 15 שנות מאסר שנגזרו עליו). המעשים, לפי מהותם ונסיבות ביצועם, חמורים עד מאוד: כעולה מן העובדות שאינן במחלוקת, זמן קצר לאחר שחרורו מן המאסר, ובעודנו אסיר ברשיון, הצטייד המשיב באקדח שהחזיק בו שלא כדין. על רקע סכסוך שהיה לו עם שני המתלוננים הוא ירה לעברם, פגע בשניהם ופצע אותם. הטענה היחידה שהעלה להגנתו היא שעשה את המעשה מתוך התגוננות ובטענה זו יהיה על בית המשפט המחוזי להכריע על-סמך הראיות שבפניו. לעניין הבקשה שלפני די לקבוע, כי מעשיו של המשיב מעידים עליו כי הוא מסוכן לציבור. בשל כך הורה בית המשפט, מלכתחילה, על מעצרו עד לתום בירור המשפט ובקיומו של הצורך להחזיק את המשיב במשמורת, כדי להגן על הציבור מפניו, לא חל מאז כל שינוי.
משפטו של המשיב אכן התארך, ואולי יתר על המידה. אך נחה דעתי כי הוא עומד להסתיים בקרוב. במסגרת פרשת ההגנה כבר הושמעו חמישה עדים (בכללם עדות המשיב עצמו) ולדברי הסניגור יש בדעתו להשמיע עוד שני עדים. המשך הבירור קבוע ליום 24.6.97, וחזקה על בית המשפט המחוזי, שאם לא יעלה בידו לסיים את פרשת הראיות והסיכומים במועד זה, יועיד, לפי הצורך, מועד או מועדים נוספים להשלמת הבירור באופן שיעלה בידו ליתן פסק-דין בתוך תקופת ההארכה הנוכחית.
הנני מקבל את הבקשה ומאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים שמניינם ממחר (20.6.97) או עד למתן פסק-דין בת"פ 54/96 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, לפי המוקדם מבין שני המועדים.
ניתנה
היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97).
ש ו פ ט