בג"ץ 3587/03 לינה רבדי נ. ראש הממשלה - שירות הביטחון כללי

בפניי בקשה לפסיקת הוצאות בהליך שבכותרת, בעקבות מחיקתו.

העתירה הוגשה ביום 15.4.03. בעתירה נטען, כי בשל מניעה בטחונית מטעם המשיב 1, נמנע מן העותרת להיכנס לתחומי המדינה לצורכי איחוד משפחות ועבודה. לאחר הגשת העתירה התברר, כי עוד ביום 11.4.03 ניתן לעותרת היתר כניסה חד פעמי לישראל, אשר תוקפו היה לפרק זמן של חודש. בהיתר צויין כי הוא בתוקף למרות המניעה הבטחונית הנזכרת.

תגובת המשיבים הוגשה ביום 26.12.03. בתגובה נטען כי לעותרת עומד סעד חלופי (פניה לבית המשפט לעניינים מינהליים)

. בכל הנוגע לנושא איחוד המשפחות, נטען כי העתירה מוקדמת שכן עד לחודש ספטמבר 2003 שהה בעלה של העותרת בקפריסין לרגל לימודיו, ובשל כך הבקשה לאיחוד משפחות הוקפאה עד אותו מועד. בעקבות חזרתו חודש הטיפול בתיק עוד ביום 1.9.03. אשר לבקשת העותרת להיכנס לתחומי המדינה לצרכי עבודה, צויין כי בעבר נדחתה בקשה לעניין זה בשל מניעה ביטחונית. עוד צויין, כי למיטב בדיקת המשיבים, אין מניעה כזו בעת הגשת התגובה. המשיבים ציינו, כי לאחר הנפקת ההיתר החד פעמי הנזכר לעיל, לא נעשתה פניה כלשהי מטעם העותרת למשיבים.

מן התגובה שהוגשה עתה עולה, כי המניעה הבטחונית בעניינה של העותרת הוזנה בטעות. עוד עולה מן התגובה, כי עוד ביום 30.4.03 הוסרה המניעה הבטחונית ביחס לעותרת.

מן התיאור דלעיל עולה כי לגבי חלקים בעתירה, הגשתה לא היתה מוצדקת בעת שנעשתה. עם זאת, מתברר כי המניעה נשוא העתירה היתה בלתי מוצדקת, וכי המניעה לא הוסרה, אף שנעשתה פניה מטעם העותרת בנושא זה. במצב זה, יש מקום לזכות את העותרת בהוצאות. לגבי גובה ההוצאות, יש להביא בחשבון כי בפועל אושרה כניסתה של העותרת טרם הגשת העתירה (אם כי באופן חד פעמי), כי העותרת לא חזרה ופנתה לאשר כניסתה בהמשך לכך (ואפשר שהיתה נענית בחיוב), וכי הטעות בעניינה של העותרת תוקנה זמן קצר יחסית לאחר הגשת העתירה. במצב זה, יש לחייב את המשיבים לשלם לעותרת הוצאות משפט בסך של 3,500 ₪. סכום זה כולל מע"מ כחוק, והוא ישא הפרשי רבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל.