פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
3589/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
העותרת:
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל (ע"ר)
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. השר לביטחון פנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
כ"ו באייר התשס"ט
(20.05.2009)
בשם העותרת:
עו"ד באנה שגרי-בדארנה
בשם המשיבים:
עו"ד אבי ליכט
פסק-דין
העתירה שלפנינו הופנתה כנגד פרקטיקה משטרתית לפיה לא מקוימת הוראת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002, הקובעת כי יש לגבות את אמרותיהם של נחקרים בשפה המובנת להם, כשלא ניתן הדבר יש לתעד את החקירה בתיעוד חזותי או קולי, ולטענת העותרת הוראה זו אינה מקוימת במיוחד בחקירות המתנהלות באיו"ש. בתשובתה לעתירה ציינה המדינה את האמצעים שננקטו על ידי משטרת ישראל כדי להבטיח שהוראת החוק תקויים. בעיקרם של דברים הודיע בא-כוח המדינה בכתב ובעל-פה כי ניתנה הנחיה בכתב לחוקרים וכי אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל מקיים מערך בקרה במטרה לוודא כי ההוראות מקוימות.
עוד הודיע בא-כוח המדינה כי תחנות המשטרה צוידו בציוד הדרוש לתיעוד בהיעדר חוקרים דוברי השפה וגם נקבעו סדרי הבקרה ואמצעים ליישום החוק. בהודעה בכתב משלימה, שהוגשה לנו לפני מספר ימים, נאמר כי בשנה האחרונה חל שיפור ניכר בחלק מהתחנות שנבדקו אך עם זאת אישרה המשטרה כי המצב עדיין אינו מספק ואינו משביע רצון. בפנינו חזר היום עו"ד ליכט, הסגן הבכיר לפרקליט המדינה, כי ימשך בנחישות המעקב אחר הביצוע וכי באת-כוח העותרת תוכל להפנות אליו ולראש אח"מ במשטרת ישראל, תלונות פרטניות כאשר יוברר באופן פרטני שההנחיה אינה מקוימת.
על רקע עמדה זו שהוצגה לפנינו משכה באת-כוח העותרת את העתירה, תוך שמירת טיעוניה אם בכל זאת יתברר שההנחיות הללו לגבי אופן תיעוד החקירות אינן מקוימות.
בכפיפות לאמור לעיל העתירה נמחקת.
ניתן היום, כ"ו באייר התשס"ט (20.05.2009), בפני
באי-כוח הצדדים.
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט