בג"ץ 3591/16 בג"ץ 3591/16

השופטת א' חיות:

עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין השרעי בירושלים בתיק 902/12 מיום 5.12.2012 בו הורה בית הדין על העברת העותרים מתפקידם כמנהלי הקדש ברחוב צלאח א-דין 42 בירושלים (להלן: ההקדש ) ועל מינויו של המשיב 1 כמנהל זמני של ההקדש במקומם.

1.

המשיבים 2-1 הגישו תביעה לבית הדין השרעי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי ) בה עתרו להעביר את העותרים מתפקידם כמנהלי ההקדש בשל קיומם של אי-סדרים בניהולו. ביום 5.12.2012 קיבל בית הדין האזורי את התביעה והורה על העברת העותרים מתפקידם ועל מינויו של המשיב 1 (בא כוחם של המשיבים 2-1) כמנהל זמני של ההקדש במקומם. ערעור שהגישו העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין השרעי לערעורים נדחה, ובשנת 2014 הגישו חלק מהזכאים בהקדש התנגדות להעברת העותרים מתפקידם. ביום 25.2.2016 דחה בית הדין האזורי את ההתנגדות בקבעו כי העותרים הם אלו שעומדים מאחוריה וכי מדובר בניסיון נוסף מצדם לעכב את ביצוע ההחלטות שניתנו בעניינם לאחר שכבר ביזו אותן.

2.

בעתירה שהגישו טוענים העותרים כי שגה בית הדין האזורי משהורה להעביר אותם מתפקידם כמנהלי ההקדש ולשיטתם החלטתו מנוגדת לאמור בצוואה שמכוחה נוצר, ולנוהג לפיו הקדש מנוהל על ידי יורשיו של יוצרו. העותרים מוסיפים וטוענים כי החלטתו של בית הדין האזורי פוגעת באורח קשה ובלתי מידתי בזכויותיהם ובפרנסתם, ולשיטתם אפילו התגלו אי-סדרים בניהול ההקדש לא היה מקום להעביר אותם מתפקידם שכן היה ניתן להסתפק בסעד פוגעני פחות. עוד טוענים העותרים כי בית הדין האזורי לא זימן עדים רלבנטיים והם מבקשים להורות לו לזמן לעדות את אחת מיורשותיו של יוצר ההקדש. בנוסף טוענים העותרים כי המשיבים 3-1 אינם מתאימים לניהול ההקדש בשל מעורבותם בפלילים ומן הטעם שלא הוכשרו לכך. מטעמים אלו מבקשים העותרים לבטל את פסק דינו של בית הדין האזורי וליתן צו ביניים המורה למשיבים 3-1 להימנע מביצוע פעולות בהקדש עד להכרעה בעתירה.

3.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין השרעיים ויתערב בהחלטותיהם במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם פעלו בחוסר סמכות או פגעו בעקרונות הצדק הטבעי (ראו: בג"ץ 1557/15 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים , בפסקה 7

(16.4.2015) ). הטענות שמעלים העותרים נגד פסק דינו של בית הדין האזורי במקרה דנן הנן טענות ערעוריות מובהקות ואין בפיהם טענה לפיה פסק הדין ניתן בחוסר סמכות (לעניין סמכותו של בית הדין השרעי לדון בעניינים הנוגעים להנהלתו הפנימית של הקדש לטובת מוסלמים ראו: בג"ץ 2957/09 הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' בית הדין השרעי בירושלים , בפסקה 3 (27.6.2011)). מכאן, שאין עילה במקרה דנן להתערבות בפסק דינו של בית הדין האזורי. לכך יש להוסיף כי העותרים צירפו לעתירתם עמוד אחד בלבד מתוך פסק דינו של בית הדין האזורי ולא צירפו אליה את פסק הדין שניתן בערעור שהגישו עליו, ואף בכך יש טעם לפגם.

מטעמים אלו כולם, העתירה נדחית על הסף ועמה הבקשה לצו ביניים.

אין צו להוצאות.