פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
3593/11
לפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט
י' דנציגר
העותרת:
המועצה האזורית לכיש
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הפנים
2. שר הפנים
3. עיריית קרית-גת
4. המועצה האזורית יואב
5. המועצה האזורית שפיר
6. י.ש. גת בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד בעז בן צור; עו"ד א' פלג
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד ערין ספדי
בשם המשיבה 3:
עו"ד יהושע ננר
בשם המשיבה 4:
עו"ד שמואל קדם
בשם המשיבה 5:
עו"ד יוסי רייטר
בשם המשיבה 6:
בעצמה
פסק-דין
השופט
י' דנציגר:
לפנינו עתירה למתן צו על-תנאי המופנה למשיבים 2-1 ומורה להם ליתן טעם מדוע לא ייושמו המלצות דו"ח ועדת חקירה, שמונתה לפי סעיף 9ב(ב) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה ), שפורסם בחודש אוגוסט 2009 ועניינו חלוקת הכנסות בין עיריית קריית-גת לבין המועצות האזוריות שפיר, לכיש ויואב, שמקורן בחיובי ארנונה באיזור תעשייה הנמצא בקרבתן.
1.
כנטען בכתב העתירה, שר הפנים מינה בחודש מאי 2008 ועדת חקירה לחלוקת הכנסות מגביית ארנונה (להלן: ועדת החקירה ) מכוח סמכותו לפי סעיף 9ב(ב) לפקודה. ועדת החקירה הוקמה לבחון את חלוקת הכנסות הארנונה בין עיריית קרית-גת והמועצות האזוריות הנ"ל, בנוגע לאיזור תעשיה ומסחר בין-איזורי (להלן: אזור התעשייה ) שהוקם לטענת העותרת על חלק משטח הנמצא באיזור המוניציפאלי שלה, זאת ללא שקיבלה בגין כך תמורה כלשהי. עוד נטען בעתירה כי ועדת החקירה פרסמה את ממצאיה ומסקנותיה כבר בחודש אוגוסט 2009 והיא קבעה פה אחד כי יש לשתף את העותרת החל משנת 2009 בהכנסות הנובעות מאזור התעשייה בשיעור שנע בין 6% לבין 10% מההכנסה הכוללת. בהמשך לכך, ביום 11.5.2011 הוגשה העתירה דנן בה נטען כי שר הפנים נמנע מזה תקופה ארוכה להפעיל את סמכותו לפי סעיף 9ב(ו) לפקודה בכך שאינו מקבל החלטה בנוגע ליישום המלצות ועדת החקירה.
2.
בהחלטתי מיום 11.5.2011 הוריתי על קבלת תגובות המשיבים. בהמשך ולאחר שהתקבלו תגובות המשיבים, הורה השופט נ' הנדל בהחלטתו מיום 13.9.2011 כי המשיבים 1 ו-2 יגישו הודעת עדכון בהמשך לתגובתם המקדמית. בהודעה המעדכנת מיום 19.1.2012 נטען על ידי המשיבים 2-1 כי ביום 1.1.2012 החליט שר הפנים לאמץ את המלצת מנכ"ל משרדו מיום 26.12.2011, להקים ועדת חקירה חדשה שתבחן בשנית את נושא חלוקת ההכנסות מארנונה בין הרשויות המוניציפליות שבנדון. המלצת מנכ"ל משרד הפנים נומקה בנימוקים הבאים: המלצת ועדת החקירה שונה מהסכם שנחתם בשנת 2005 על ידי העותרת; הוועדה לא נימקה את מנגנון חלוקת ההכנסות שקבעה; חוות הדעת הכלכלית הבוחנת את המלצות ועדת החקירה ויישומן אינה מאמצת את המלצות ועדת החקירה; ועדת החקירה לא התייחסה לעלויות הכרוכות בניהול איזור התעשייה ולא לאופן ניכוי העלויות מהתקבולים. נוכח כל האמור מצא לנכון שר הפנים להורות על הקמת ועדת חקירה חדשה. משכך, טענו המשיבים 1 ו-2 כי העתירה התמצתה ודינה להידחות.
3.
ביום 19.1.2012 הוריתי לעותרת להשיב האם נוכח האמור בהודעתם המעדכנת של המשיבים 1 ו-2 עומדת היא עדיין על עתירתה או שמא תסכים למחיקתה תוך שמירת טענותיה. בתגובתה מיום 12.2.2012 ציינה העותרת כי היא מתנגדת למחיקת העתירה ומבקשת לקיים בה דיון. העותרת מתייחסת לנימוקי ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה וטוענת כי הם משוללי יסוד ומלמדים על שקילת שיקולים זרים.
4.
לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובות לה על נספחיהן וכן בהודעתם המעדכנת של המשיבים 1 ו-2, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בשל היעדר עילה.
5.
אכן, יש להתפלא על עיתוי קבלת ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה, למעלה משנתיים לאחר שפורסמו המלצות ועדת החקירה ורק לאחר הגשת העתירה דנן. יתר על כן, קשה שלא לתמוה על כך שהחלטת השר ניתנה בחריגה משמעותית מהמועדים הנקובים בסעיף 9ב(ו) לפקודה, לפיו:
"תסקיר כאמור בסעיף קטן (ה), יוגש לשר בתוך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים מיום מינוי ועדת החקירה לחלוקת הכנסות ויפורסם, בעת הגשתו, באתר האינטרנט של משרד הפנים; השר ייתן, בתוך 30 ימים ממועד הגשת התסקיר כאמור, את החלטתו המנומקת לענין קבלת מסקנות התסקיר או דחייתן; החלטת השר המנומקת תפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים".
איני סבור כי ההסבר שניתן על ידי המשיבים 1 ו-2, לפיו משרד הפנים לא קיבל החלטה בנדון משום שביקש לתת שהות לצדדים הנוגעים בדבר להגיע להסדר מוסכם, מצדיק שיהוי כה משמעותי בקבלת ובפרסום ההחלטה המנומקת.
6.
יחד עם זאת, השר אינו מחויב לקבל את המלצות ועדת החקירה וסעיף 9ב(ו) לפקודה מכיר במפורש בסמכותו לדחותן. כמו כן, סמכותו של שר הפנים להקים ועדת חקירה חדשה נלמדת גם מההכרח שהרשות המנהלית תקבל החלטה על יסוד מסכת עובדתית מלאה ונכונה [ראו למשל:
בג"ץ 4884/00 עמותת 'תנו לחיות לחיות' נ' מנהל השירותים הווטרינריים
בשדה במשרד החקלאות , פ"ד נח(5) 202 , 212 (2004)]. בנסיבות העניין סבר שר הפנים כי תשתית שכזו אינה קיימת במקרה דנן נוכח מגוון השיקולים שלטעמו לא הובאו בחשבון על ידי ועדת החקירה ולמצער לא מצאו ביטוי בהנמקתה ובמסקנותיה. משכך, סבורני כי חרף השיהוי הניכר בקבלת ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה, אין לומר כי שר הפנים הפעיל סמכותו באופן בלתי סביר. החלטתו לעשות כן נומקה כדבעי ועולה ממנה כי ישנם נושאים הדורשים בחינה נוספת. משכך, אין מקום כי בית משפט זה יתערב בהחלטת שר הפנים. על המבקשת להמתין תקופת זמן קצרה נוספת עד לסיום עבודתה של ועדת החקירה החדשה שנקצבו לה שלושה חודשים, הגם שכתב המינוי של הוועדה לא הוגש לעיונו של בית המשפט. על משרד הפנים לפעול בשקידה הראויה על מנת שלא יחול עיכוב משמעותי נוסף בקבלת החלטה בנדון.
7.
אשר על כן, העתירה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ט בשבט התשע"ב (12.2.2012).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט