החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3596/02 מדינת ישראל נ. עמראן(בן חסין)אבו-סנינה

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר של נאשם על ידי בית המשפט העליון

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים או עד מתן פסק דין בתיק העיקרי, לפי המוקדם. נקבע כי למרות שהמעצר ממושך, חומרת המעשים המיוחסים לו וסכנתו לציבור מצדיקים את ההארכה. נימוקי המדינה התבססו על הצורך לשמוע עדויות במשפטו ובמשפט השותף.

העובדות

המשיב הואשם יחד עם אחר ברצח, הצתה ושוד בנסיבות מחמירות של קרובת משפחה מבוגרת, שנרצחה לאחר שסוממה והוצתה ביתה. כתב האישום הוגש באוגוסט 2001 והדיון טרם הסתיים, והמדינה ביקשה הארכת מעצר כדי לאפשר שמיעת עדויות במשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים עד למתן פסק דין בתיק העיקרי?

הלכות

  1. 1

    חומרת המעשים המיוחסים לנאשם והסכנה הנשקפת ממנו לציבור מצדיקות הארכת מעצר למרות משכו הממושך

    ״אכן, תקופת מעצרו של המשיב הינה ממושכת, אך חומרתם המופלגת של המעשים שיוחסו לו, והסכנה הנשקפת ממנו לצבור, הניעו אותי להיעתר לבקשת המדינה״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • רצח
  • הצתה
  • שוד בנסיבות מחמירות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

3596/02

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת

:

מדינת

ישראל

נגד

המשיב

:

עמראן

(בן חסין) אבו-סנינה

בקשה

להערכת מעצר

תאריך

הישיבה: כ"ג באייר תשס"ב (5.5.02)

בשם

המבקשת: עו"ד יאיר חמודות

בשם

המשיב: עו"ד נמיר אדלבי

החלטה

חמדה אבו-סנינה (להלן - המנוחה) היא אמו של המשיב וחמותו של חליל מוחתסב (להלן - חליל). בכתב-אישום שהגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בירושלים נטען, כי בחודש יולי 2000 חברו המשיב וחליל לסמם את המנוחה (שהיתה בת 74 שנים), על מנת לגנוב את כספה. במהלך ביצוע הקשר מהל חליל בכוס שתיה שהציע למנוחה, חומר מרדים, ובעת שהיתה במצב של ערפול חושים, החל לחפש כסף שסבר כי המנוחה מחזיקה בבגדיה. בשלב זה התעוררה המנוחה מהשפעת החומר המרדים, והחלה נאבקת בחליל, אולם זה אחז בראשה והטיחו בקיר מספר פעמים. אך בכך לא הסתיימה הפרשה, הואיל ועל פי גרסת המבקשת, גמרו המשיב וחליל אומר להצית את בית המנוחה על מנת לסלק ראיות מפלילות. הם הדליקו אש בשני מוקדים בבית ונמלטו מהמקום, ובעקבות כך נגרם מותה של המנוחה מחנק וכוויות.

על רקע כל אלה, ייחסה המבקשת למשיב וחליל עבירות של רצח, הצתה ושוד בנסיבות מחמירות.

משפטו של חליל מתנהל בנפרד, והוא עתיד לבוא להעיד במשפטו של המשיב.

כתב-האישום בעניינו של המשיב הוגש בתאריך 5.8.01, והואיל והדיון טרם הסתיים, מבקשת המדינה להאריך את מעצרו ב90- ימים נוספים. מנימוקי הבקשה עולה כי במועדים שנקבעו בחודש יוני 2002 עתידים להעיד במשפטו של המשיב, חליל ואשתו, ורק אז תיפתח הדרך להתחיל בפרשת ההגנה.

אכן, תקופת מעצרו של המשיב הינה ממושכת, אך חומרתם המופלגת של המעשים שיוחסו לו, והסכנה הנשקפת ממנו לצבור, הניעו אותי להיעתר לבקשת המדינה, וכל שניתן לקוות הוא שההליכים בתיק זה יסתיימו בתקופה הקרובה.

אני מחליט איפוא להאריך את מעצרו של המשיב ב90- ימים, אשר תחילת מניינם ביום 5.5.02, או עד למתן פסק-דין בת.פ.ח. 4040/01 של בית המשפט המחוזי בירושלים, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ג באייר תשס"ב

(5.5.02).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשפ 3596/02

הלכות

  1. 1חומרת המעשים המיוחסים לנאשם והסכנה הנשקפת ממנו לציבור מצדיקות הארכת מעצר למרות משכו הממושך