בג"ץ 3603/02 סלאח נססרה נ. מדינת ישראל

העורר נמצא מחזיק בביתו אקדח "יריחו" שנגנב מבעליו בתל-אביב, וכן תחמושת שכללה 1,718 כדורי אקדח, 500 כדורי רובה ותחמושת נוספת. כמו כן נמצאו בחזקת העורר מכשיר לראיית לילה, כוונת טלסקופית ו17- מחסניות לרובה. ברשות העורר נתפסה גם כמות קטנה של קנבוס.

העורר אינו כופר בכך שכל אותם פריטים נתפסו בחזקתו, ולשאלה בדבר מקורם השיב, כי הוא קיבל אותם למשמורתו מידיו של אדם שבינתיים נורה ונהרג.

לעורר אין עבר פלילי, וחרף הנשק והתחמושת שנמצאו בביתו, קבע בית המשפט השלום (כב' סגן הנשיא א' יעקב), בפניו עתרה המדינה למעצר העורר עד תום ההליכים, כי לא הוכח שהנשק נועד לפעילות פלילית או פעילות עוינת, ועל כן ניתן להסתפק בעניינו במעצר-בית שיהיה מלווה בערבויות שונות. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, והשופטת המלומדת (רויטל יפה-כ"ץ), בהחלטה מפורטת ומנומקת היטב, החליטה לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של העורר.

בא-כוח העורר, עו"ד בר-ציון, טענה בפני כי חרף הנשק וכמות התחמושת הגדולה שנתפסה בחזקת שולחה, אין מקום להחזיקו במעצר, הואיל ולא נשקפת ממנו סכנה באשר הוא אדם נורמטיבי, שחטא לראשונה, ולא הוכח שהיתה לו כוונה לעשות שימוש בנשק או בתחמושת.

אין בידי לקבל טיעון זה. החזקתו של נשק ותחמושת בכמות כה גדולה על ידי מי שלא הורשה לכך, היא עבירה שגלומה בה סכנה של ממש לציבור ולביטחונו, ובתור שכזו הוכרה כעבירה המקימה עילת מעצר סטטוטורית. כך המצב בימים רגילים, ומקל וחומר שכך יש להתייחס לעבירה מסוג זה בימים קשים אלה בהם נעשה שימוש תכוף בנשק, שכתוצאה ממנו קיפחו רבים את חייהם, ורבים אחרים נפצעו. זאת ועוד, השופטת המלומדת של בית המשפט המחוזי דנה בהרחבה בגרסת העורר ביחס למקורו של האמל"ח, ואף אני שותף לדעתה כי גרסת העורר מעוררת תמיהות אם לא למעלה מכך.

התוצאה היא איפוא, שבמחלוקת אשר נפלה בשתי הערכאות אשר קדמו לי, מקובלת עלי דעתו של בית המשפט המחוזי, ומכאן החלטתי לדחות את הערר.