החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3640/97 ברנס שמעון נ. שר העבודה והרווחה

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר, אסיר, עתר לבג"ץ בטענה כי פקידת הסעד לא קיימה החלטה לקביעת הסדרי ראייה עם בנותיו. בג"ץ דחה את העתירה מבלי לבקש תגובה, בקבעו כי הסעד הנכון הוא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה הדן בתביעה. עם זאת הורה להעביר את פסק הדין לבית המשפט ולשירותים החברתיים.

העובדות

העותר, אסיר המרצה עונש מאסר על עבירות אלימות כלפי אשתו, טען כי פקידת הסעד לא קיימה את החלטת בית המשפט לענייני משפחה לקביעת הסדרי ראייה עם בנותיו בבית הסוהר, וזאת חרף חלוף המועד שנקבע. בית המשפט לענייני משפחה הטיל על פקידת הסעד לקבוע את התנאים והמועדים ולדווח תוך שלושים ימים. לעתירה לא צורפו מסמכים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בג"ץ באי-ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה על ידי פקידת סעד בטרם מוצתה הליך בבית המשפט המוסמך?

הלכות

  1. 1

    כשתרופתו של העותר נמצאת בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה שלפניו תלוי הדיון, אין מקום לפנות לבג"ץ ולהתערב באי-ביצוע ההחלטה.

    ״ואולם תרופתו של העותר אינה בפנייה לבית משפט זה, אלא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה שלפניו תלוי הדיון בתביעתו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה למתן צו-על-תנאי
  • הסדרי ראייה
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • פקידת סעד
  • תסקיר
  • אסיר
  • סעד

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3640/97

בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' מצא

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

העותר : שמעון ברנס

נגד

המשיב : שר העבודה והרווחה

עתירה למתן צו-על-תנאי

פסק-דין

השופט א' מצא:

העותר, אסיר בכלא איילון, מלין בעתירתו על כך שפקידת הסעד בלשכה לשירותים חברתיים בשדרות טרם קיימה את החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, מיום 14.3.97 בתיק תמ"ש 2310/97, לקביעת הסדרים להבאת בנותיו (ילידת 1991 וילידת 1994) לביקור אצלו בבית הסוהר. העותר טוען, כי על פקידת הסעד הוטל לקבוע את ההסדרים תוך חודש ממועד ההחלטה, ולמרות שמועד זה חלף זה מכבר טרם זכה לראות את בנותיו.

לעתירה לא צורפו מסמכים כלשהם, אך לבקשתי הומצאה לי החלטת בית המשפט בהליך עליו סומך העותר. מהחלטת כבוד סגן הנשיא אסולין עולה, כי העותר, המרצה עונש מאסר על עבירות אלימות שביצע כלפי אשתו, אכן ביקש לקבוע הסדרי ראייה בגדרם תובאנה בנותיו לבקרו בבית הסוהר. בהסתמכו על המלצת פקידת-סעד, במסגרת תסקיר שהוגש לבית המשפט, סבר סגן הנשיא המלומד כי:

"ראוי לחדש את הקשר בין התובע ובין בנותיו בהדרגה ותוך ליווי צמוד של עובדת סוציאלית אשר תקבע את התנאים לקיום מפגשים אלה על מנת ליצור קשר תקין ובריא בין האב ובין בנותיו והכל בכפיפות לטובתן של הבנות".

על יסוד זה הוטל על פקידת הסעד בשדרות לבוא בדברים עם הצדדים ולקבוע, על-פי שיקול-דעתה, את תנאי ומועדי המפגשים, ולדווח לבית המשפט תוך שלושים ימים על ההתפתחויות.

איננו יודעים אם ומה נעשה עד כה לקיום החלטת בית המשפט. ואולם תרופתו של העותר אינה בפנייה לבית משפט זה, אלא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה שלפניו תלוי הדיון בתביעתו.

לפיכך הננו מחליטים לדחות את העתירה מבלי לבקש עליה תגובת המשיב. עם זאת, וכדי לסייע במידת האפשר לעותר, הננו מורים להעביר העתקים מפסק-דיננו גם לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד וכן ללשכה לשירותים חברתיים בשדרות.

ניתן היום, י"ג בסיון תשנ"ז

(18.6.97).

המשנה לנשיא ש ו פ ט ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97036400.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כשתרופתו של העותר נמצאת בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה שלפניו תלוי הדיון, אין מקום לפנות לבג"ץ ולהתערב באי-ביצוע ההחלטה.