פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
3645/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט י' אלרון
העותרים:
1.
Sabir Fatima
2.
Mouhib Kamal
3. אוחיון עומר
4. אוחיון מוריס
5. אוחיון יצחק
6. אוחיון אמיר
7. אוחיון מוניה
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד מתן חודורוב; עו"ד
יוליה באיולה
בשם המשיבים:
עו"ד יונתן נד"ב
פסק-דין
חלקי – עותרת 1
השופט נ' הנדל:
1.
עתירה זו עסקה במקורה בהסדרת מעמדם של עותרים 1 ו-2 מכוח חוק השבות התש"י-1950. לאחר שנערכו בה מספר דיונים, הצדדים הגיעו להסכמה ביחס לעותר 2, לפיה הוענקה לו תושבות קבע שלא מכוח חוק השבות. פסק דין חלקי זה יעסוק אפוא בעתירת עותרת 1 (להלן:
העותרת ).
לגישת העותרת היא זכאית למעמד מכוח חוק השבות, בשל היותה אלמנה של יהודי – מר ישראל אוחיון (להלן: המנוח ). ואולם, העובדות והבדיקה החוזרת שעליה הורינו אינם מניחים תשתית עובדתית לנטען בעתירה. די להדגיש את העובדות הבאות, תוך זריקת אור על העדר מסמכים והתפתחות הגרסה של העותרת.
2.
בשנת 1997 הגיש המנוח בקשה למעמד עולה מכוח חוק השבות, ובמסגרתה ציין כי הוא גרוש. הוא קיבל מעמד בשנת 1998 ונפטר בשנת 2005. בתעודת הפטירה מצוין כי הוא גרוש. העותרת טוענת כי היא התחתנה עם המנוח, התגרשה ממנו כעבור מספר שנים, ולאחר מספר חודשים נוסף התחתנו בשנית. זהו הבסיס מכוחו היא מבקשת הכרה לפי חוק השבות. העותרת לא הציגה מסמך לתמיכה בטענה זו. לאחר שחסרון זה צוין בתגובת המדינה, לפיה אין ראיות מספיקות לביסוס הטענה בדבר הנישואין השניים למנוח, טענה העותרת כי היא לא התגרשה מהמנוח וכי יחסי הנישואין ביניהם לא נפסקו. עולה כי העותרת מסרה גרסאות שונות וסותרות, שאינן מתיישבות זו עם זו. יש בכך כדי להוביל לדחיית העתירה. הסברי העותרת לעמדותיה השונות בשלבים השונים של ההליך אינם משכנעים.
נכון כי בית המשפט ומשרד הפנים ינהגו בגמישות מסוימת, תוך מתן אפשרות לטוען למעמד מכוח חוק השבות להגיש מסמכים – ולעיתים הדבר אינו פשוט אלא כרוך בבקשות למדינות זרות ומתייחס לתקופות של עשרות שנים. ובכל זאת, הנטל מוטל על הטוען למעמד. בענייננו, לא הוכח בסיס להכרה במעמד העותרת, ואף גרסתה המתגלגלת עומדת לה לרועץ.
3.
העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"א בסיון התשע"ט
(24.6.2019).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט