פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3650/98 אברהם פרידמן נ. ביה"ד הרבני האזורי בירושלים

ניתן ביום

בקצרה

אחר · תוקפה של תקנה ע"ח (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבנייםעתירה לצו-על-תנאי נגד תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר טען לפסלותה של תקנה ע"ח (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, הקובעת כי ביטול תביעה או בקשה בידי בעל דין מסור לשיקול דעת בית הדין. בית המשפט קבע כי אין בתקנה פסול, בדומה לתקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, והעתירה נדחתה. השאלה כיצד בית הדין האזורי משתמש בשיקול דעתו לא נדונה.

העובדות

העותר טען כי תקנה ע"ח (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים אינה כדין. בית המשפט קבע כי השאלה כיצד בית הדין הרבני האזורי משתמש בשיקול דעתו אינה מונחת לפניו, ולכן לא הביע עמדה בעניין זה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם תקנה ע"ח (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, הקובעת כי ביטול תביעה או בקשה בידי בעל דין מסור לשיקול דעת בית הדין, היא בלתי חוקית?

הלכות

  1. 1

    אין פסול בתקנת סדר דין הקובעת כי השליטה על המשך הדיון אינה נתונה בידי התובע אלא לשיקול דעת בית המשפט.

    ״איננו רואים כל פסול בתקנת סדר דין, הקובעת כי השליטה על המשך הדיון אינה נתונה בידי התובע, אלא נתונה לשיקול דעת בית המשפט.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו-על-תנאי
  • תקנת סדר דין
  • בית הדין הרבני
  • תקנה ע"ח (6)
  • שליטה על המשך הדיון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

3650/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ד' דורנר

כבוד

השופט ע' ר' זועבי

העותר

:

אברהם

פרידמן

נגד

המשיבים

:

1.

בית הדין הרבני האזורי בירושלים

2.

בית הדין הרבני הגדול

3.

רינה פרידמן

4.

היועץ המשפטי לממשלה

להתנגדות

תאריך הישיבה:

כ"ו

באדר התשנ"ט

(

14.03.99

)

בשם

העותר

:

עו"ד יהושע ננר

בשם

המשיבה מס' 3:

עו"ד ירמה מדזיני

פסק-דין

מראשים רבים לצווים-על-תנאי ניתן לעותר צו-על-תנאי בעניין אחד בלבד. עניין זה הוא תוקפה המשפטי של תקנה ע"ח (6) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל. תקנה זו קובעת, כי בעל דין הרוצה לבטל, בכל שלב משלבי הדיון, תביעה או בקשה שהוגשה על ידו, אינו יכול לעשות זאת מכוחו הוא בלבד, אלא ההחלטה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין. נטען בפנינו כי תקנה זו אינה כדין. גישה זו אינה נראית לנו. איננו רואים כל פסול בתקנת סדר דין, הקובעת כי השליטה על המשך הדיון אינה נתונה בידי התובע, אלא נתונה לשיקול דעת בית המשפט. כך הוא גם הדין בערכאות האזרחיות (תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). בכך ניתן לשמור על האינטרסים הלגיטימיים של הנתבע.

בתקנה ע"ח (6) לא מצאנו כל פגם. שאלה אחרת היא, כיצד עושה בית הדין הרבני האזורי שימוש בשיקול הדעת הניתן לו. בעניין זה לא ניתן צו-על-תנאי, והוא אינו מונח בפנינו. לא נביע בו, על כן, כל עמדה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ו באדר התשנ"ט

(14.03.99), בפני באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט

ת ש ו פ ט

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98036500.

A07

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 4238/03בלה לוי נ. בית הדין הרבני הגדול בירושליםפסק-דין

הלכות

  1. 1אין פסול בתקנת סדר דין הקובעת כי השליטה על המשך הדיון אינה נתונה בידי התובע אלא לשיקול דעת בית המשפט.