פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
3651/17
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט ג' קרא
העותרת:
קירות שקופים
נ ג ד
המשיב:
השר להגנת הסביבה
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י' בטבת התשע"ח
(28.12.2017)
בשם העותרת:
עו"ד יהונתן רבינוביץ'
בשם המשיב:
עו"ד רנאד עיד
פסק-דין
עניינה של עתירה זו בדרישה כי המשיב יאסור לייבא, להפיץ, לייצר, למכור ולעשות שימוש במלכודות דבק המיועדות ללכידת מכרסמים.
שקלנו את טיעוניהם המפורטים של הצדדים. מלכודות דבק אינן עונות להגדרת "תכשיר הדברה" כהגדרתו בדין. כפועל יוצא, אין חובת רישום כתנאי למכירה ולא מתאפשרת הגבלה על יבוא, יצוא, מכירה, החזקה ושימוש במלכודות אלו.
להבדיל מכך, חוק הסדרת העיסוק בהדברה תברואית, התשע"ו-2016 (להלן: החוק ) אשר נכנס לתוקף ביום 1.6.2016 קובע הסדרה מקיפה בהיבטים נוספים של אכיפה ופיקוח, תוך קביעת תקופת מעבר בת שלוש שנים שבה יימשכו חלק מההסדרים הקודמים.
החוק קובע מסגרת לאסדרת שימוש באמצעי טיפול מסוימים בכפוף להתקנת תקנות. מסגרת סטטוטורית זו יכולה להיות ישימה בעניינה של עתירה זו.
כפי שמבהיר המשיב, החוק מחייב התקנת מספר לא מבוטל של תקנות בתקופה בת שלוש שנים (עד ליום 1.6.2019) שתכליתה הסדרת מעבר מהדין הקודם למשטר הרישוי החדש, וגורמי המשיב עוסקים בכך באופן אינטנסיבי. בכוונת המשיב לקיים עבודת מטה לצורך קידום חקיקת משנה בנושא שבמוקד העתירה, תוך איזון בין השיקולים הדרושים לעניין.
נראה, אפוא, כי בנקודת הזמן הנוכחית אין עילה להתערב בעמדתו זו של המשיב, אך כפי שהערנו בדיון הנחתנו היא כי תינתן לנושא – שאין להקל ראש בחשיבותו – הקדימות הראויה במסגרת סדרי העדיפויות של המשיב.
אין צריך לומר כי טענות העותרת שמורות לה בהתייחס לכל הסדר חקיקתי שייקבע. בכפוף להערותינו אלו העתירה נדחית אפוא ללא צו להוצאות.
ניתן
היום, י' בטבת התשע"ח (28.12.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט