בג"ץ 3666/05 סניורה אלבשיש נ. מפקד אזור הדרום

1.בפני בקשה לפסיקת הוצאות. העתירה כוונה כנגד המשיבים ועניינה היה בקשת העותרים לאפשר לעותר מס' 2 (להלן: העותר) לחזור לתחומי ישראל אל אשתו ובתו הישראליות, ליתן לו היתר שהייה וכן למחוק רישום פלילי שגוי לפיו עבר עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל. דובר בעתירה שנייה בנדון לאחר שעתירה קודמת נמחקה בהסכמה לשם בירור המצב העובדתי. אין חולק כי לאחר הגשת העתירה הנוכחית נתקבל הסעד והתעוררה שאלת חבות המשיבים בהוצאות. טענת העותרים בהקשר זה הינה כי רק עקב הגשת העתירה נאותו המשיבים לפעול כפי שסוכם בעתירה הקודמת וליתן מענה לעניינם.

2.המשיבים טוענים כי עניינם של העותרים החל להיות מטופל עוד לפני הגשת העתירה, ואף הודע לעותרים כי העניין צפוי להיפתר בתוך פרק זמן קצר של מספר ימים. לפיכך טוענים המשיבים כי לא היה הכרח להגיש את העתירה, ואין לפסוק הוצאות לחובתם. המשיבים פרטו את השתלשלות הדיונים ממנה נובע לדידם כי הטיפול בעניינו של העותר החל מייד לאחר פניית בא כוח העותרים ליועץ המשפטי לאזור חבל עזה, וזאת עוד לפני הגשת העתירה. המשיבים מסכימים כי נגרמה לעותרים עוגמת נפש בשל הטעות המנהלית של הרישום הפלילי, אך טוענים כי היה זה מעשה עשוי בעת הגשת העתירה, ולפיכך אין הוא מהווה כשלעצמו עילה לפסיקת הוצאות בעתירה זו.

3.לאחר בחינת הבקשה, טענות הצדדים והתגובות שהוגשו, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אין חולק כי לעותרים נגרמה עוגמת נפש בשל טעות מנהלית, בעיקר לעניין הרישום הפלילי. יחד עם זאת, אין זו השאלה שבפני אלא השאלה אם הוכח קשר סיבתי מספיק בין הגשת העתירה וקבלת הסעד. בעניין זה שוכנעתי כי לא בוסס קשר כאמור במובן המחייב חיוב המשיבים בהוצאות העותרים. כעולה מתגובת המשיבים, ניתן לעותרים היתר שהייה של ששה חודשים ואישור על הגשת הבקשה לבדיקה על פי הנוהל המדורג (20.2.05). סגירת הרישום הפלילי כנגד העותר באה ביום בו הוגשה העתירה (14.4.05) ולא היתה תוצאתה. הטיפול בעניינו של העותר נמשך על-ידי עוזרת היועץ המשפטי לאזור חבל עזה ועל-ידי עוזרת היועץ המשפטי למטה הארצי של משטרת ישראל ואף הונפק ביום 19.4.05 כרטיס מגנטי לעותר, כל זאת מבלי ידיעה על הגשת העתירה. במצב דברים זה, העתירה אכן התייתרה, אולם אין מקום לקבוע כי הגשת העתירה היא שהביאה לקבלת הסעד. ספק גם אם היה מקום לפנות לבית-משפט זה באותו המועד בו פנו העותרים (14.4.05) שעה שהובהר להם כי העניין כולו ייפתר תוך מספר ימים.

4.אשר על כן, נחה דעתי כי נסיבות המקרה אינן מתאימות לפסיקת הוצאות בגין הגשת עתירה וזו נדחית. אין אני מביע כל עמדה באשר לסעדים אחרים שעומדים לעותרים בגין הנזק שנטען לו, ככל שאכן יש כאלה.