בג"ץ 3669/02עו"ד הכהן איתמר נ. שר האוצר

העותר הגיש עתירה המבקשת לחייב את המשיב 1 ליתן טעם מדוע לא יבטל את האישור שנתן למשיבה 2, מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, על פי תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד– 1964. העותר טען כי מבטחים מקבלת הפרשות בניגוד לתקנות ומכאן הצורך בהפעלת הסנקציה האמורה.

בית המשפט לא הוציא צו על תנאי והמשיב 1 הגיש תגובה מקדמית, בה קבע כי בטרם תופעל הסנקציה מן הראוי לאפשר למשיבה 2 לתקן את ההפרה. המשיב 1 אף ציין כי דרישה לתיקון ההפרה כבר נשלחה למשיבה 2, ועותק ממכתב הדרישה הועבר לעיון העותר. מכתב הדרישה על פי ניסוחו מהווה תגובה למכתב שנשלח על ידי המשיבה 2 ביום 30.5.02. מתוך מכתב הדרישה ניתן להבין כי באותו מכתב הודתה המשיבה 2 כי פעלה "בניגוד להוראות הדין".

העותר ביקש לעיין גם במכתב מיום 30.5.02 וזה נמסר לו, אך ללא הנספחים שצורפו לו.

עתה מבקש העותר לקבל את המכתב על נספחיו. לשיטתו, "גם העותר וגם בית המשפט רשאים לקבל מידע על היקף המחדלים של מבטחים ושל רשויות הפיקוח, שהצדיקו את הגשת העתירה, ואין למנוע המידע בטענת חיסיון".

המשיב 1 מתנגד לבקשה. לשיטתו אין מחויב במסירת פרטים נוספים כל עוד לא הגיש תצהיר תשובה. המשיב 1 מוסיף ואומר שהפרטים המבוקשים מהווים גם סוד מסחרי של המשיבה 2.

המשיבה 2 סבורה שאין מקום למסור חומר שהועבר למפקח בהתאם לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ"א–1981, ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל), התשכ"ד–1964.

בשלב זה אין צורך לדון בטענת החיסיון. די בעובדה שבית המשפט טרם חייב את המשיבים להגיש תצהיר תשובה כדי למנוע דיונים מוקדמים סביב היקף הגילוי. לא ניתן להרחיב כל העת את היקף ההתדיינות, ובמצב הרגיל יש להגיש את הבקשות כאשר השלב המתאים להגשתן הבשיל. משהודה המשיב 1 בעצם ההפרה ובצורך בתיקונה, שוב לא ניתן לטעון כי הגילוי הנוסף הכרחי בשלב זה. יתר על כן, בית המשפט ביקש את העותר "להודיע לבית המשפט האם לאור הודעת המדינה מתייתר הצורך לדון בעתירה", והעותר אינו טוען כי המסמך נחוץ לו כדי להשיב על שאלה זו.

התוצאה היא שהבקשה נדחית בשלב זה.