בג"ץ 3687/00 מרדכי אשכנזי נ. ראש הממשלה - מר אהוד ברק

העותרים פנו לבית משפט זה בעתירה כי יינתן צו על תנאי שבו נורה למשיבים להסביר מדוע לא יצהיר שהחלטות מועצת הבטחון של האו"ם מספר 242 ו338-, אינן מחייבות את מדינת ישראל, וכן שיסבירו מדוע לא יפנו אל מועצת הבטחון של האו"ם בכדי שזו תאכוף את הוראות מגילת האו"ם על סוריה, היות שזו מפרה את האיסור להשתמש בכח בעקביות, ולבסוף שיסבירו מדוע לא יפסיקו לנהל משא ומתן עם סוריה לצורך הסכם לעשיית שלום, היות שהסכם זה הינו מיותר ובלתי חוקי.

העתירה המפורטת מעלה שאלות רבות אשר כולן נוגעות לעניינים מדיניים מובהקים. אמרנו כבר לא פעם בעבר, כי עניינים מסוג זה, נתונים לסמכותה של הממשלה. מדיניותה של הממשלה בכגון אלה, תעמוד לביקורת הכנסת ולביקורת ציבורית, אך אינה מן העניינים שבית-משפט זה נוהג להתערב בהם, אלא אם נפל בהם פגם משפטי שיש בו כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה. וכך נאמר לאחרונה, לדוגמה, בבג"ץ 6759/99 מ.מ.מ. מטה מותקפי הטרור (ע"ר) נ' ממשלת ישראל ואח' , תק-על 99(3) 1172:

החלטת הממשלה לשחרר את האסירים היא החלטה במישור המדיני, שנתקבלה על יסוד שיקולים מדיניים, כסמכותה של הממשלה, וכידוע אין בית-משפט זה אמור להתערב, ואין הוא נוהג להתערב, בשיקולים אלה. החלטה כזאת עניין היא לממשלה, והביקורת עליה מקומה בכנסת או בדעת הקהל, ולא בבית-המשפט. על יסוד החלטת הממשלה נערכו ההליכים, שהובילו בסופו של דבר להחלטה של הוועדה לשחרור האסירים. בא-כוח העותרת לא הצביע על כל פגם משפטי בהליכים אלה, ... ולפיכך אין לבית-המשפט עילה להתערב ולבטל את ההליכים שהתנהלו וההחלטות שנתקבלו.

כמו שם, כך אף כאן, העתירה אינה מגלה עילה שתצדיק העברת ההכרעה בעניינים הנדונים בעתירה מן המישור המדיני, כפוף לביקורת הכנסת ולביקורת הציבור, אל המישור המשפטי.

אשר על כן, העתירה נדחית.