בג"ץ 3688/02 בנק הפועלים בע"מ נ. רביב נאוה

1.המבקש - בנק הפועלים בע"מ - תבע את המשיבה ועוד שלשה נתבעים, בני משפחתה של המשיבה, בסדר דין מקוצר. לאחר שכתב התביעה הומצא למשיבה, רשמה האחרונה הערת אזהרה לטובת בתה על שלוש חלקות מקרקעין, שנמצאות בבעלותה. כשלוש שנים קודם לכן חתמה המשיבה על תצהיר המעביר את המקרקעין לבתה. עם רישום הערת האזהרה הגיש המבקש בקשה למתן צו כינוס כנגד המשיבה ולהכריז עליה כפושטת רגל.

2.בית המשפט קמא (כבוד השופטת ו' אלשייך) דחה את הבקשה למתן צו כינוס ולהכרזה על פשיטת רגל. בית המשפט קמא קבע כי לא התקיים במקרה דנן "מעשה פשיטת רגל" בתוך שלושה חודשים לפני הגשת הבקשה, שכן החייבת לא הייתה חדלת פירעון בעת העברת הקרקע (להבדיל ממועד רישום הערת האזהרה) וכן משום שלא נמצאה כוונת מרמה מצד המשיבה. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי לא הוכח שהמשיבה היא בגדר "חייבת" לעניין ההכרזה על פשיטת רגל. לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין בבקשה "עילה של ממש".

3.המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי דלעיל. במסגרת הערעור עתר המבקש ליתן לו סעד זמני של צו ביניים המורה לרשם המקרקעין שלא לבצע כל דיספוזיציה בזכויותיה של המשיבה בקשר למקרקעין הנדונים, עד להכרעת בית משפט זה בערעור שהגיש.

4.המבקש טוען, בעיקרו של דבר, שסיכוייו לזכות בערעור הם גבוהים, שכן - לדעתו - טעה בית המשפט המחוזי שלא ראה ברישום הערת האזהרה - שבאה לאחר הגשת התביעה כנגד המשיבה - כצעד של "הברחת נכסים", וכפועל יוצא מכך - מעשה פשיטת רגל. עוד הוא טוען כי היה מקום לקבוע כי המשיבה היא "חייבת", שכן עד למועד הגשת הבקשה לפשיטת רגל לא העלתה המשיבה כל טענה באשר לעצם קיומו של החוב הנתבע. לטענת המבקש, בעוד שהנזק שעשוי להיגרם לו עקב אי מניעת העברת הדירה, הפגיעה שתגרם למשיבה כתוצאה ממתן הצו המבוקש היא מזערית, שכן צו זה לא ימנע מהמשיבה ומבניה ובתה להמשיך לעשות שימוש במקרקעין הנדונים ולגור בהם.

5.המשיבה מצידה, מבקשת לאמץ את קביעת בית המשפט קמא כי אין בבקשה להכרזת פשיטת רגל עילה של ממש, ולפיכך סיכויי הערעור הם נמוכים. המשיבה מצביעה על כך שהמבקש לא צירף כצד לבקשתו את בתה של המשיבה. היא גם טוענת כי העברת הנכס הנדון בוצעה כשלוש שנים לפני רישום הערת האזהרה, בתום לב ובעת שהמשיבה לא הייתה חדלת פירעון, וכי רישום הערת אזהרה אינו מכריע בענייננו. אשר למאזן הנוחות, טוענת המשיבה כי מתן צו הביניים המבוקש עלול להסב לה נזק לבתה, שכן במשך תקופה של למעלה משנה מנועה הבת מלהשלים את הבניה בה החלה על המקרקעין נשוא הבקשה, נוכח פעולות המבקש, אשר - לטענתה - שוללות מהבת את האפשרות ליטול משכנתא, מאחר והבנק למשכנתאות מתנה את המשכנתא בהשלמת הרישום לזכותה. לטענת המשיבה כל נזקו האפשרי של המבקש כתוצאה מאי מתן הצו הוא שהלה יהיה נושה נדחה מפניו של הבנק למשכנתאות.

6.מבלי להביע כל עמדה לגופו של הערעור, נראה לי כי בנסיבות העניין, לאור שיקולי מאזן הנוחות - ובכללם הנזק העלול להיגרם למבקש כתוצאה מאי מתן צו לגבי המקרקעין והעובדה כי הצו לא מונע מהמשיבה ובני משפחתה את האפשרות לעשות שימוש במקרקעין ולגור בהם - מן הראוי משלב זה להיענות לבקשה למתן צו זמני.

אשר על כן, ניתן בזאת צו ביניים המורה לרשם המקרקעין שלא לבצע כל דיספוזיציה בזכויות המשיבה בקשר למקרקעין הידועים בתור גוש 8384 חלקה 7, גוש 8382 חלקה 31 וגוש 8380 חלקה 7, עד למתן פסק דין בע"א 3688/02. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בבקשה זאת על סך 2,000 ש"ח.

בשולי ההחלטה ראוי להעיר כי יש טעם בקביעת מועד מוקדם לשמיעת הערעור עצמו.