פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3702/04
בפני:
כבוד המשנה לנשיא א' מצא
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
העותרת:
לשכת עורכי הדין בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. שר המשפטים
2. ממשלת ישראל
3. היועץ המשפטי לממשלה
עתירה למתן צו-על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
י"ד באייר תשס"ד
(5.5.04)
בשם העותרת:
עו"ד ג' ארדינסט,עו"ד ר' שפרינצק
בשם המשיבים:
עו"ד א' קורן
פסק-דין
הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 21 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, על הקמת ועדה לאיתור מועמדים למשרת פרקליט המדינה. על-פי ההחלטה תמנה הוועדה שישה חברים, ובהם "עורך-דין מקרב הציבור" שימונה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם מנכ"ל משרד המשפטים.
בעתירתה מלינה לשכת עורכי-הדין על כך שבחירתו של "עורך-דין מקרב הציבור", שיכהן כחבר הוועדה, הוטלה על שלושת האישים הנזכרים, אשר כולם נמנים עם חברי הוועדה. לטענת הלשכה, הדעת הייתה מחייבת כי בחירת עורך-הדין שיכהן כחבר הוועדה תוטל עליה, בהיותם הגוף המייצג הלכה למעשה את ציבור עורכי-הדין.
שקלנו בכובד ראש את טענות באי-כוח הלשכה ואת תשובת המשיבים. הגם שמצאנו טעם באלו מטענותיה של העותרת, איננו רואים עילה משפטית מבוררת שעל יסודה נמצא מקום להתערב בהחלטת המשיבים. ועדת האיתור היא גוף פנימי שהוקם על-ידי הממשלה בגדר סמכותה ועל-פי בחירתה. החוק אינו מחייב את הקמתה וממילא אין כל הסדר ראשוני המורה מי יהיו חבריה וכיצד תורכב. מניה וביה מתחייב כי מעיקרה לא חלה על הממשלה חובה לכלול עורך-דין בהרכבה של הוועדה.
בהיעדר עילה להתערבותנו בהחלטת הממשלה, הננו מחליטים לדחות את העתירה. עם זאת נציין, כי המשיבים הזמינו את לשכת עורכי-הדין להציע לוועדת האיתור מועמד או מועמדים מתאימים לחברות בוועדה. במכתבו בנושא זה לראש לשכת עורכי-הדין ציין שר המשפטים, גם על דעת היועץ המשפטי לממשלה, שאם תציג הלשכה לפניהם הצעות או המלצות לאיוש משרת עורך-הדין בוועדה, הרי שבבואם לבחור בעורך-דין מקרב הציבור ייחסו משקל לכך שלשכת עורכי-הדין המליצה על מועמד או מועמדת מסוימים. נוכל להניח, שאם הלשכה אכן תגיש לוועדת האיתור את המלצותיה, תזכינה המלצותיה לתשומת הלב הראויה בבחירת המועמד שיצורף כחבר לוועדה.
ניתן היום, ט"ו באייר תשס"ד
(6.5.04).
המשנה
לנשיא ש ו פ ט
ת ש ו פ ט