החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3734/19 עלי עיסא עלי עווד נ. ראש המנהל האזרחי

ניתן ביום

בקצרה

אחר · פסיקת הוצאות בעתירה לאחר מתן הסעדבקשה לפסיקת הוצאות בעתירה מינהלית

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי הגשת העתירה הובילה להשבת הסוללות שנתפסו, ולכן יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים. לא ניתן משקל לשאלה אם עמד לעותרים סעד חלופי, ומשלא הוגשה בקשה להשבת האגרה לא נכלל סכום האגרה בהוצאות. המשיבים חויבו בהוצאות העותרים בסך 6,000 ש"ח.

העובדות

העותרים עתרו להשבת סוללות שנתפסו ללא תנאים וללא עלות. המשיבים השיבו את הסוללות לאחר הגשת העתירה ולכן לא התקיים דיון בפני הרכב. המשיבים הותירו את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים לאחר שהגשת העתירה הובילה למתן הסעד המבוקש?
  2. 2.האם יש לתת ביטוי לסכום האגרה בפסיקת ההוצאות כאשר לא הוגשה בקשה להשבתה?

הלכות

  1. 1

    הגשת עתירה שהובילה למתן הסעד העיקרי המבוקש מצדיקה פסיקת הוצאות לטובת העותרים

    ״זאת, בשים לב לעובדה שהגשת העתירה היא שהובילה למתן הסעד העיקרי המבוקש על ידי העותרים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    משלא הוגשה בקשה להשבת האגרה אין מקום לתת ביטוי לסכום האגרה בפסיקת ההוצאות

    ״משלא הוגשה בקשה כזו אין מקום ליתן ביטוי לסכום האגרה בפסיקת סכום ההוצאות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הוצאות
  • עתירה
  • סעד עיקרי
  • אגרה
  • השבת אגרה
  • פסיקת הוצאות
  • מענה מהיר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בג"ץ

3734/19 -

ב'

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

העותרים:

1. עלי עיסא עלי עווד

2. ארגון קומט-מי בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש המנהל האזרחי

2. ראש יחידת הפיקוח במנהל האזרחי

הודעת העותרים מיום

22.7.2019 ובקשה לפסיקת הוצאות; תשובת המשיבים מיום 9.8.2019 לבקשה לפסיקת

הוצאות

החלטה

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות בעתירה שבכותרת. המשיבים הותירו את ההכרעה בבקשה לפסיקת הוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט (אך ביקשו כי ככל שייפסקו הוצאות יהיו אלה על הצד הנמוך).

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי אכן יש לפסוק הוצאות לטובת העותרים. זאת, בשים לב לעובדה שהגשת העתירה היא שהובילה למתן הסעד העיקרי המבוקש על ידי העותרים (השבת הסוללות שנתפסו ללא תנאים וללא עלות). על כן דומה כי בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה (ראו, בג"ץ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון , פ"ד מח(4) 217, 219 (1994)) הגשת העתירה אכן הייתה מוצדקת מבחינת העותרים. מנגד לא נעלמה מעיניי העובדה שבעתירה לא התקיים דיון בפני הרכב, לנוכח המענה המהיר שקיבלו העותרים בעקבות הגשת העתירה. אוסיף כי אכן לא הוגשה במקרה דנן בקשה להשבת האגרה (בניכוי) ומקובלת עלי עמדת המשיבים כי משלא הוגשה בקשה כזו אין מקום ליתן ביטוי לסכום האגרה בפסיקת סכום ההוצאות.

משאיזנתי בין מכלול השיקולים הרלוונטיים ובהתחשב במכלול נסיבות העניין, החלטתי לחייב את המשיבים לשאת בהוצאות העותרים בסך 6,000 ש"ח.

יובהר כי בנסיבות העניין ומשהסוגייה מעלה פנים לכאן ולכאן לא ראיתי ליתן משקל לטענות הצדדים בשאלה אם עמד לעותרים סעד חלופי אם לאו, ואין לראות בהחלטה זו משום הבעת עמדה בסוגיה.

המשיבים יישאו אפוא בהוצאות העותרים בסך 6,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י' באב התשע"ט (11.8.2019).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בגץ 842/93

הלכות

  1. 1הגשת עתירה שהובילה למתן הסעד העיקרי המבוקש מצדיקה פסיקת הוצאות לטובת העותרים
  2. 2משלא הוגשה בקשה להשבת האגרה אין מקום לתת ביטוי לסכום האגרה בפסיקת ההוצאות