בג"ץ 3746/19 פורום בריאות הנפש נ. משרד הבריאות

הנשיאה א' חיות:

1.

ביום 29.7.2021 ניתן פסק הדין בעתירה דנן, ובו נקבע כי:

" משהמשיבים הכירו בחובתו של משרד הבריאות – המעוגנת, כאמור, בחוק השיקום – להעניק 'סיוע אפקטיבי' במימון שכר דירה למשתקמים הזכאים, ומשגובש מתווה קונקרטי חדש – הוא מודל הסיוע הייעודי – במסגרתו מעניק משרד הבריאות סיוע נוסף

בשכר דירה, דומה כי לטענות העותרות ועמותת 'עוצמה',

ולמצער לחלק הארי של הטענות, ניתן מענה. מכל מקום, התשתית העובדתית הניצבת ביסוד העתירה השתנתה. משכך, לעת הזו העתירה מיצתה את עצמה ואנו מורים על מחיקתה."

עם זאת, בפסק הדין הודגש כי "מצופה שהשלמת עבודת המטה על ידי משרד הבריאות והוצאת מודל הסיוע הייעודי לפועל בהתאם לעקרונות שפורטו לעיל, יבוצעו בלוח זמנים מהיר ככל הניתן".

2.

כשישה חודשים לאחר מתן פסק הדין, הודיעו העותרות ביום 23.2.2022 כי משרד הבריאות מפר את התחייבותו וכי בניגוד להודעת המשיבים אשר בעקבותיה ניתן פסק הדין המוחק את העתירה, מתווה הסיוע טרם גובש והסיוע טרם ניתן. המשיבים התבקשו להגיב להודעה זו ואישרו, בהודעתם מיום 24.3.2022, כי התעורר קושי בהעברת תשלום הסיוע הייעודי ממשרד הבריאות למשתקמים. זאת, מאחר שמשרד הבריאות חסר מנגנון תפעולי להעברת תשלומים שוטפים כאלה, ומשרד הבינוי והשיכון – אשר נתבקש להעמיד לרשות משרד הבריאות מנגנון כאמור – התנגד לכך וטוען כי הדבר יצריך פיתוח פלטפורמה מתאימה בעלות שאותה צריך לכסות משרד הבריאות.

ביום 16.5.2022 הוסיפו המשיבים ועדכנו כי מנכ"לי שני המשרדים דנו בנושא והנחו את גורמי המקצוע במשרדיהם לבחון מה נדרש על מנת לגבש פתרון, וכן מהם לוחות הזמנים הצפויים. חלפו כחודשיים וחצי נוספים, ושנה שלמה נקפה מאז מתן פסק הדין, ובהודעתם האחרונה מיום 1.8.2022 הודיעו המשיבים כי התקיימה ישיבה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (ציבורי-חוקתי) בהשתתפות מנכ"לי המשרדים וכן גורמים ממשרד האוצר, ובה הוצגה הסכמה בין שלושת המשרדים על העברת תקציב ממשרד הבריאות למשרד הבינוי והשיכון וכן על העברת תקן ממשרד האוצר למשרד הבינוי והשיכון לצורך יישום המנגנון. עוד צוין כי משרד הבינוי והשיכון –

"העריך כי המתווה ניתן יהיה ליישום בתוך שישה חודשים מיום קבלת העובד הייעודי שהוקצה לנושא. בהתאם לכך פנו גורמי האוצר לוועדת הכספים כדי לקבל את אישורה להעברת התקן בין משרדי הממשלה, והסוגיה עתידה לעלות בפני ועדת הכספים, לאחר שהתכנסותה תאושר על-ידי ועדת ההסכמות, על רקע תקופת הבחירות".

משכך, ביקשו המשיבים לשוב ולעדכן בתוך 60 ימים.

3.

העותרות, מצדן, מוחות על התנהלות המשיבים מאז מתן פסק הדין ועד היום. הן מציינות כי בינתיים, מחירי שכר הדירה מאמירים וכך גם יוקר המחייה. לפיכך מבקשות העותרות כי ייקצב "לוח זמנים ברור וקשיח להוצאת מודל הסיוע הייעודי", וכי נורה למשרד הבריאות לשלם לזכאים את הסכומים המגיעים להם באופן רטרואקטיבי ממועד הגשת העתירה ואילך.

4.

משניתן פסק דין בעתירה, לא ניתן עתה לפתוח את הדיון בה מחדש וליתן בה סעדים כבקשת העותרות. עם זאת, ראינו להביע מורת רוח רבה על האופן שבו התנהלו המשיבים. משהודיעו כי גובש מתווה קונקרטי לסיוע הייעודי הנוסף בשכר דירה, ההנחה המתבקשת הייתה כי הוצאתו אל הפועל היא עניין טכני אשר יבוצע בתוך פרק זמן סביר מיום מתן פסק הדין. על בסיס הנחה זו נמחקה העתירה. עתה מתברר כי אמנם גובש מתווה לסיוע – אך לא ניתנה הדעת לאופן שבו יבוצע התשלום ולמנגנון הנדרש לצורך כך, וכתוצאה מהתנהלות לקויה זו חלפה למעלה משנה והסיוע טרם ניתן. חמור מכך – המשיבים אף אינם נוקבים במועד ברור כלשהו בהקשר זה.

5.

השתלשלות הדברים שתיארנו רחוקה מלהניח את הדעת, ומן הראוי שתימצא הדרך, ובמהרה, לקצר את התהליכים ולהוציא את מתווה הסיוע הייעודי אל הפועל בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 , ללא דיחוי נוסף.