בג"ץ 3758/02 טל ניהול והשקעות נ. שר הפנים

העותר מבקש ליתן צו-על-תנאי המכוון אל המשיבים ליתן טעם מדוע לא יאשרו כניסתה לארץ ללהקת זמר מרומניה. על פי הנטען בעתירה פנה העותר למשרד הפנים בבקשה להתיר כניסתה לארץ של אותה להקת זמר, וכי אנשי המשרד הודיעו לעותר רק אתמול, כי הם מסרבים להיעתר לבקשה. זאת, כך נטען בעתירה, בשל שהעותר לא המציא למשרד הפנים "את טפסי יציאת הלהקה הקודמת". העותר הוסיף לטעון, כי קיים את ההכנות הדרושות למופע הזמן המתוכנן לרבות מכירת כרטיסים וכי יגרמו לו הפסדים אם לא יאשרו כניסתה של הלהקה. כיוון שכך ביקש שינתן צו ביניים "אשר יורה למשיבים לקיים דיון דחוף בענייננו".

לאחר שביקשנו תשובה מיידית מאת המדינה שוכנענו כי דין העתירה לבקשה להידחות על הסף. זאת לאור קיומו של סעד חלופי - פניה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. החלטות שנתקבלו על-ידי רשות לפי חוק הכניסה לישראל, בכל הנוגע למתן אשרות כניסה לישראל באות בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. מן הטעם שעומד לעותר סעד חלופי אין מקום כי בית משפט זה יזקק לעתירה.

שקלנו את האפשרות לדון בעתירה חרף קיומו של סעד חלופי, בשל הדחיפות, כפי שנטען על ידי העותר, אך מצאנו כי בשאלה זו אין לעותר אלא להלין על עצמו הן משום שבחר שלא לפנות לערכאה המתאימה, הן משום שבחר לפנות לרשות רק זמן קצר טרם הגעת הלהקה.

לגוף הדברים, יוער למעלה מן הצורך כי העותר טוען שמשרד הפנים הציב תנאי למתן ההיתר והוא המצאת ראייה על יציאת חברי "להקה קודמת", שהביא ארצה אותו עותר. מתגובת המדינה ניתן ללמוד כי יש אכן טעם בתנאי זה: בבדיקות שערך משרד הפנים מתברר, כך מודיעה המדינה, כי "להקת הזמר" ביקרה כבר פעמיים בארץ ובכל פעם נכנסו ארצה במסגרתה 15 אזרחים של רומניה ויצאו כ3-.

סוף דבר העתירה נדחית.