בג"ץ 3773-23 בג"ץ 3773-23

בתיק בג"ץ 3773/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3773/23

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט י' אלרון

כבוד השופט י' כשר

העותרת:

אופק פתרונות לעבודה בגובה בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1.מדינת ישראל – משרד התחבורה

2.משרד הכלכלה והתעשייה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד עודד רומנו

פסק-דין

השופט י' כשר:

1.עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרת למתן צו על תנאי המורה למשיב 1 (להלן: משרד התחבורה) לבוא וליתן טעם מדוע לא ישונה נוהל H-01-2023 "תנאים ליבוא במות הרמה" (להלן: הנוהל החדש).

2.העותרת הינה חברה העוסקת, בין היתר, ברכישה, מכירה, ייבוא והשכרה של במות הרמה. על פי המפורט בעתירה, במהלך השנתיים האחרונות הגישה העותרת מספר עתירות מנהליות שעניינן במתן רישיון יבוא בהתאם למדיניות שקדמה לנוהל החדש (ראו: מסמך מטעם מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מיום 1.1.2020, "רישום דגם במה – עדכון תהליך עבודה" (להלן: הנוהל הקודם)). עתירה שהגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה נמחקה ביום 13.1.2022 מחמת היעדר סמכות מקומית (עת"ם 12044-01-22). עתירה אחרת שהגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו נמחקה ביום 14.2.2022, לאחר שניתן לעותרת רישיון ייבוא כמבוקש (עת"ם 29190-02-22). עתירה נוספת ושלישית במספר שהגישה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו תלויה ועומדת נכון למועד זה (עת"ם 6560-06-22; להלן: העתירה השלישית, ולהלן יחד: העתירות המנהליות הקודמות).

3.ביום 4.4.2023 פורסם הנוהל החדש. העותרת מקדימה ומציינת כי על פי לשונו, הנוהל הנוכחי עוסק בבמות הרמה חדשות, ואינו אוסר מפורשות על ייבוא במות הרמה משומשות לישראל. יחד עם זאת, נטען כי במהלך הדיון שהתקיים בעתירה השלישית – שעסקה, כאמור, בבקשות קונקרטיות בהתאם לנוהל הקודם – טענה נציגת המשיבים כי הנוהל הנוכחי לא יאפשר ייבוא במות משומשות. לשיטת העותרת, אין בנמצא כל הסבר סביר להטלת איסור כאמור, למעט "שיקולים זרים לא עניינים, שמטרתם לקדם את האינטרסים של היבואנים הרשמיים". מלבד זאת, נטען כי נוסח הנוהל "בלתי נסבל ואינו בר הבנה, ולו רק בגלל זה דינו להתבטל"; וכי כניסתו המיידית של הנוהל לתוקף הינה בלתי סבירה, נוכח הפגיעה באינטרס ההסתמכות של היבואנים.

4.העותרת פנתה, באמצעות ב"כ, ביום 24.4.2023, בעניינו של הנוהל החדש. ביום 17.5.2023 ובלא להמתין לקבלת תשובה למכתבה, הגישה העותרת את עתירתה דנן.

5.עם הגשת העתירה, הוריתי לעותרת להגיש הודעת הבהרה, ובה התייחסותה לשתי השאלות הבאות: (1) כיצד נבדלת העתירה דנן מיתר העתירות הקודמות, ובפרט מהעתירה המנהלית שטרם הוכרעה; ו-(2) מדוע לא עומד לעותרת סעד חלופי בדמות פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים, בהינתן שהעתירה דנן תוקפת נוהל, להבדיל מתקנה.

6.בהודעה שהוגשה מטעמה, השיבה העותרת כי העתירות המנהליות הקודמות נסבו על סירוב למתן אישור ייבוא בהתאם לנוהל שקדם לנוהל הנדון, שאינו תקף עוד, כך שהעתירה דנן אינה דומה להן. ביחס לשאלת קיומו של סעד חלופי, השיבה העותרת בהפניה לנוסחו של סעיף 24(ב) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מנהליים או החוק), המורה כי לבתי המשפט לעניינים מנהליים תהא סמכות בנוגע לעתירות שעניינן ב-"החלטה פרטנית של רשות שעניינה ייבוא לפי כל דין ובכלל זה החלטה פרטנית של רשות שעניינה רישיון ייבוא לפי כל דין" (ההדגשה הוספה על ידי העותרת – י' כ'). לטענת העותרת, נוכח העובדה שעתירתה מכוונת כלפי נוהל ולא כלפי "החלטה פרטנית", לא מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים הסמכות לדון בה.

7.לאחר עיון בעתירה על נספחיה, וכן בהודעת ההבהרה שהוגשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת, וכן בשל קיומו של סעד חלופי.

8.כאמור לעיל, טענות העותרת נגד הנוהל החדש אינן מבוססות על נוסחו של הנוהל או על החלטה פרטנית שניתנה בעניינה על פי הנוהל, כי אם על חששה של העותרת כי הנוהל החדש ימנע מבעדה לייבא במות הרמה משומשות ארצה.

לעניין זה יש לציין כי חששה של העותרת כי הנוהל החדש ימנע מבעדה לייבא ארצה במות הרמה משומשות, מקורו בהערה שנטען כי הושמעה על ידי נציגי המדינה בדיון בעתירה השלישית, זאת ותו-לא.

עוד יצוין כי העותרת הגישה את עתירתה, כאמור, בלא להמתין לקבלת תשובה לפנייתה מיום 24.4.2023 (ובחלוף כשלושה שבועות בלבד משיגורה), וגם בשל כך לא מצויה בידה עמדה מחייבת של המשיבים בעניין הנוהל החדש והשלכותיו.

התוצאה של האמור היא שהעתירה דנן הינה עתירה מוקדמת מסוג העתירות אשר בית משפט זה אינו נוהג להידרש להן (ראו בג"ץ 663/23 רבאח נ' מדינת ישראל, פסקה 9 והאסמכתאות שם (8.5.2023)).

למותר לציין כי אם וכאשר תדחה בקשה קונקרטית של העותרת לייבוא במת הרמה, על יסוד הנוהל החדש, תוכל העותרת להגיש עתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מנהליים ובמסגרתה גם לתקוף את הנוהל החדש ואת פרשנותו.

9.סיכומו של דבר: מהטעמים המפורטים לעיל דין העתירה להידחות על הסף. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.