בג"ץ 3783/05 דני בן שבת נ. מדינת ישראל

1.העותרים מנהלים הליכים מרובים כנגד המשיבים השונים בעתירות שבכותרת. כל ההליכים סובבים סביב טענת העותרים לפיה נהגו שלא כדין בפתיחת הליך פלילי כנגד בנם. טענתם היא לעניין אי חקירת טענותיהם ואי הסקת מסקנות ממנה. בפסק דין מיום 14.2.05 נדחתה בהרכב שופטים אחת מן העתירות שבנדון (בג"ץ 10878/04). העותרים הגישו עתירה נוספת, וזו נמחקה באי תשלום אגרה (בג"ץ 2352/05). כן הוגשו שתי בקשות רשות לערער במסגרת הליכים אזרחיים המתנהלים בנדון ובהם טרם שולמה האגרה (רע"א 11921/04 ורע"א 11923/04).

2.על רקע זה הוגשו העתירות שבכותרת. כולן סובבות סביב אותו מעשה, וההבדלים ביניהן הם קלים – אם בזהות המשיבים ואם בתיאור הטענה הנוגעת לניהול החקירה. לכולן צורפה בקשה לפטור מאגרה.

3.אכן, אם מבקשים העותרים להביא עתירה לבית-משפט זה עליהם לרכז כל טענותיהם בכתב עתירה אחד ערוך כדין, ולא להגיש הליכים טיפין טיפין. אולם משעה שבחרו העותרים לפעול בדרך זו, עליהם לשלם את האגרה כדין בכל הליך והליך. מן הטעמים שהובאו בהחלטות הקודמות בנדון (ראו למשל ההחלטה בבג"ץ 2352/05 מיום 4.3.05), איני מוצא כי העותרים זכאים לפטור מאגרה בגין עתירות אלו.

4.במצב דברים זה, ונוכח הטענות בדבר המצב הכלכלי הקשה, תופחת האגרה ותועמד על 700 ₪ בכל תיק ותיק שבכותרת. הסכום יופקד תוך 10 ימים מעת ההמצאה, שאם לא כן יימחקו ההליכים ללא התראה נוספת.

5.בשולי הדברים יצוין, כי ריבוי ההליכים בבית-משפט זה, בהם נפתח ההליך, מתבקש פטור מאגרה, ומשנקבעת אגרה זו אינה משולמת וההליך נמחק – אינו מצב דברים שיכול להימשך עד אין קץ, ויכול ויביא הוא לחיובם של העותרים בהוצאות לטובת המדינה בגין שימוש לרעה בהליכי משפט והגשת הליכי סרק. לפנים משורת הדין, לא מצאתי לנכון להורות על חיוב בהוצאות כאמור בהליכים שבכותרת.

6.המזכירות תשיב לעותרים את החומר שהוגש על-ידם ביום 18.4.05 על מנת שישקלו בשנית אם מבקשים הם כי תפתחנה ארבע עתירות נוספת, כפי המבוקש על ידם.