בג"ץ 3801/00בסול עדנאן נ. שר הפנים

ביום 4.3.96 נבחר העותר לכהן כסגן וממלא מקום ראש המועצה המקומית ריינה (להלן - המועצה המקומית), לאחר פרישת קודמו בתפקיד בהתאם להסכם רוטציה שנחתם עובר לבחירות למועצה המקומית. כיום מכהן העותר כראש המועצה המקומית. בעתירה שבפנינו מבקש העותר מבית-המשפט כי יורה למשיבים לשלם לו שכר בגין תקופת כהונתו כסגן ראש המועצה המקומית.

זו היא עתירתו השניה של העותר בעניין תשלום שכר בגין כהונתו כסגן ראש המועצה המקומית; בעתירתו הראשונה (בג"ץ 7063/97) עתר העותר נגד חוקיות סעיף 2.5.1 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 1997, אשר קבע כי מקום בו סגן ראש רשות מקומית פרש מכהונתו בהסכם רוטציה, ויצא לגמלה, לא יאושר תשלום שכר לסגן נוסף או חדש במהלך אותה תקופת כהונה. בפסק-הדין שניתן בעתירה, אשר נידונה יחד עם עתירות נוספות שהוגשו באותו עניין, אישר בית-משפט זה את חוקיות סעיף 2.5.1 בחוזר המנכ"ל, ואת יישומו ביחס לסגני ראשי רשויות מקומיות שנכנסו לתפקידם לאחר פרסום חוזר המנכ"ל, אף אם נבחרו בהתאם להסכמי רוטציה שנערכו לפני פרסום החוזר. יחד עם זאת נקבע בפסק-הדין, כי מכיוון שהוראות חוזר המנכ"ל הן הנחיות מינהליות, יש לבחון כל מקרה לגופו, שמא הוא מצדיק סטייה מן הכלל שנקבע בחוזר. בהתאם לכך קבע בית-המשפט, כי העותרים יוכלו לפנות למשרד הפנים ולבקש את אישורו לתשלום שכר, תוך סטיה מהוראות החוזר, וכי אם בקשתם לא תענה יוכלו לשוב ולפנות לבית-משפט זה.

יוער, כי בתקופה שבין הגשת העתירה לדיון בה נתקבל בכנסת תיקון לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) והוסף לה סעיף 35ב שהגדיר את התנאים לקבלת שכר על-ידי ראש מועצה מקומית וסגניו. המשיב 2 החליט להחיל את ההסדר שבחוק, שהוא מקל יותר מן ההסדר שבחוזר המנכ"ל גם על סגנים לראשי מועצות מקומיות שנבחרו לפני שנתקבל התיקון לחוק.

2.בהתאם לאמור בפסק-הדין בבג"צ 7063/97 הנ"ל, פנה העותר למשיבים בבקשה כי עניינו ייבחן לגופו, שכן לטענתו הן מבחינת העלות של העסקתו והן מבחינות אחרות זכאי הוא לשכר בגין כהונתו כסגן ראש המועצה המקומית. לאחר דין ודברים ובירור שערכו המשיבים, נדחתה ביום 29.3.1999 בקשת העותר.

עתה, למעלה משנה לאחר שקיבל את תשובתם הסופית של המשיבים, פונה העותר לבית משפט זה בעתירה לביטול ההחלטה האמורה. על-אף השיהוי בהגשת העתירה, בחנו גם את טענות העותר לגופן, ולא מצאנו כל עילה להתערבותנו בהחלטת המשיבים. המשיבים הסבירו בתשובתם לעתירה, כי תשלום שכר לעותר עבור התקופה בה כיהן כסגן ראש מועצת ריינה, היה מגדיל את הוצאות המדינה, שכן החלפת סגן ראש המועצה חייבה תשלום גימלה לסגן ראש המועצה שהוחלף, בנוסף על תשלום משכורת לעותר. זאת ועוד, סעיף 35ב(ג)(2) לפקודה קובע, כסייג לסמכותו של שר הפנים לקבוע תנאים לאי-תשלום שכר לסגן ראש מועצה שנבחר במשך כהונתה של המועצה במקום מי שחדל לכהן, כי הן סגן ראש המועצה המחליף והן סגן ראש המועצה המוחלף כיהנו בתפקיד 28 חודשים לפחות. על-פי מדיניות משרד הפנים, תקופת כהונה כאמור משמשת כקנה מידה בשאלת הזכאות של סגן ראש מועצה לשכר, שיש בו כדי להנחות את משרד הפנים בעניינם של סגני ראשי מועצה שנבחרו בטרם כניסתו של הסעיף לתוקף. במקרה זה מודה העותר, כי קודמו בתפקיד לא כיהן בתפקיד 28 חודשים, אלא שנה בלבד. בנסיבות אלה, לא ניתן לקבוע כי נפל פגם כלשהו בשיקול דעתם של המשיבים בדחותם את בקשתו של העותר לתשלום שכר, והעתירה על פניה אינה מראה עילה להתערבותו של בית-משפט זה.

אשר על כן, העתירה נדחית.