בג"ץ 3806/13 גב' אחמד הבה נ. שר הפנים

השופט נ' סולברג:

1.

עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבים ליתן תשובה "עניינית, סופית ומנומקת" לבקשת העותרים לאיחוד משפחות, למתן רישיון ישיבה ארעי לעותר 2 בישראל, מטעמים הומניטריים.

2.

כמבוקש וכמוסכם ניתן בשעתו (החלטה מיום 12.6.2013) צו ביניים למניעת הרחקתו של העותר 2 מישראל.

3.

ביום 27.11.2011 הגישו העותרים בקשה לאיחוד משפחות מטעמים הומניטריים, אך פנייתם לא נענתה. על כך הם קובלים בעתירתם. לאחר הגשת העתירה, ביום 1.7.2013, דחה שר הפנים את הבקשה, באמצו את המלצת הוועדה המקצועית, כאמור בסעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. על-פי דברי מכתבו,

"הבקשה היא בקשה רגילה לאיחוד משפחות שהיא כשלעצמה אינה מהווה טעם הומניטרי מיוחד למתן מעמד בישראל..." . בנסיבות אלה, ולאחר שבקשת העותרים הוכרעה בהחלטת שר הפנים, סבורים המשיבים כי הסעד המבוקש בעתירה התייתר ללא צורך בהכרעה שיפוטית, ולפיכך דין העתירה במתכונתה הנוכחית להימחק, תוך שמירה הדדית של הצדדים על טענותיהם.

4.

בהחלטה מיום 8.9.2013 ביקשתי את תגובת העותרים, אך זו בוששה לבוא, והגיעה העת להכריע. אכן, הסעד שנתבקש בעתירה, מתן תשובה עניינית לפניית העותרים, התייתר עם קבלת החלטת שר הפנים, ועל כן דין העתירה להימחק. מובן שטענות העותרים באשר להחלטת שר הפנים לגופה, ככל שישנן, שמורות להם, אולם העתירה במתכונתה הנוכחית איננה האכסניה המתאימה לכך.

5.

העתירה נמחקת אפוא בזאת. צו הביניים בטל. אין צו להוצאות.