בג"ץ 3812/01 משה פויסטרו נ. עיריית בת ים

1.בעתירתו קובל העותר כנגד "הסכם ההבראה שנחתם בין המשיב 1 למשיבים 2 ו3-, המתיר העלאת הארנונה בעיר בשיעור של 15% וזאת מעבר לשיעורי העלאה המאושרים לכלל הרשויות המקומיות". לטענתו, קשייה של המשיבה מס' 1 נובעים מ"ניהול כספי כושל ובזבוז כספי ציבור במשך שנים שגרמו לגירעונות כספיים וקריסת מערכות עד כדי חוסר יכולת למתן שירותי מינימלים לתושבי העיר" ו"לא יתכן הדבר בשום מקרה שתושבי העיר יצטרכו לשלם יותר מיסי ארנונה בשל גרעונות כספיים". העותר מבקש כי המשיבים ינמקו מדוע לא יבוטל הסכם ההבראה ו"איזון הגירעון הכספי לא יוטל ויבוצע על ידי המשיב 1 ומשיבים 2 ו3- אם זה על ידי צמצום כח אדם לא חיוני, שינוי סדרי עדיפויות התייעלות וכדומה". המשיבים השיבו תשובות מקדמיות לעתירה.

2.דין העתירה להידחות. בתגובתם המקדמית מיום 6.7.01, השיבו המשיבים מס' 2 ו3- כי בהסכם ההבראה "התחייבה הרשות (המשיבה מס' 1 י' ט') לקצץ בכוח אדם, לקצץ בשכר, לצמצם פעילות ולהעלות תעריפי הארנונה - - - משרד הפנים מצדו הקצה לרשות מענק לכיסוי הגירעון הנצבר - - - מענק איזון לתקציב השוטף". מלכתחילה לא היה, אפוא, מקום להשגותיו של העותר על הסכם ההבראה.

עוד יש לומר כי תצהירו של העותר שבא לתמוך בעתירה איננו כולל אימות של העובדות הכלולות בה, כמצוות תקנה 4 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד1984-; חלף זאת סמך העותר את עתירתו על מובאות מתוך העיתונות. העתירה אינה ראויה, אפוא, לבוא בשערי בית המשפט גם מטעם זה.

3.העתירה נידחת. העותר ישלם למשיבה מס' 1 שכר טרחת עו"ד בסך 1,500 ש"ח ולמשיבים מס' 2 ומס' 3 יחדיו שכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח.