בג"ץ 382-23 בג"ץ 382-23

השופט ד' מינץ:

העותר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בה התבקש בית הדין לשנות את החלטת הוועדה הרפואית לעררים של המשיבה שניתנה בעניינו. הדיון בתביעה נקבע ליום 30.10.2022, אולם נדחה ברגע האחרון ליום 14.5.2023. בהחלטה מיום 3.11.2022, במענה להתנגדות העותר לדחיית הדיון, צוין כי מועד הדיון יוקדם ככל שיומן בית הדין יאפשר זאת. ככל שניתן להבין מהעתירה שלפנינו, העותר מבקש כי לאור ההחלטה על דחיית מועד הדיון, בית משפט זה ייכנס ב"נעלי" בית הדין ויורה על מתן הסעדים שהתבקשו בתביעתו נגד המשיבה.

דין העתירה להידחות על הסף. לא רק שהמשיב לא כלל בעתירתו את בית הדין לעבודה כמשיב, אלא שהעתירה לא מתקרבת לעמוד בתנאים המחמירים להתערבות בית משפט בהחלטותיהם של בתי הדין לעבודה, קל וחומר בהחלטות ביניים דיוניות כמעין ההחלטה מושא העתירה שנושאה דחיית מועד דיון (והשוו: בג"ץ 2349/20 שוורץ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (6.4.2020); בג"ץ 4542/21 אלמגור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 5 (26.7.2021)). ודאי לא הונחה תשתית כלשהי המאפשרת "להחליף" את בית הדין, למלא את התפקיד במקומו ולשעות לסעדים שהתבקשו, כמשאלת העותר. העתירה נדחית.