החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 382/97 ולייב ואדים נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · גרימת מוות ברשלנות בשימוש ברכב ללא ביטוח והחמרת עונש בערכאת ערעורבקשת רשות ערעור פלילית על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החמרת עונשו של נהג שגרם למותו של רוכב אופניים ברשלנות תוך נהיגה ללא ביטוח ובמצב של עייפות. נקבע כי בקשה שעניינה חומרת העונש בלבד אינה מצדיקה רשות ערעור שנייה אלא בנסיבות חריגות. נסיבותיו האישיות של המבקש נשקלו, אך לא גברו על חומרת העבירה.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בגרימת מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, לאחר שנהג במצב של עייפות לאחר משמרת לילה ופגע ברוכב אופניים. בית משפט השלום גזר קנס, מאסר בעבודות שירות ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור המשיבה והחמיר בעונשו לשנת מאסר בפועל בניכוי 45 ימים שריצה בעבודות שירות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור שנייה בבקשה שכל עניינה חומרת העונש שנגזר בערכאה הדיונית
  2. 2.האם פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהחמיר בעונש המבקש חורג מן המידה

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון לא יתן רשות ערעור שנייה בבקשה שכל עניינה חומרת העונש, אלא בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה זה

    ״בית משפט זה לא יתן רשות ערעור שני בבקשה שכל עניינה הוא בחומרת העונש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    נסיבות אישיות קשות של נאשם נשקלות מול חומרת העבירה, ובמקרה זה לא הצדיקו התערבות

    ״אולם כנגדן עומת חומרת העבירות בהן הורשע״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשלנות
  • גרימת מוות ברשלנות
  • שימוש ברכב
  • פוליסת ביטוח
  • רשות ערעור
  • עבודות שירות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון

רע"פ 97 /

382

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקש

:

ולייב

ואדים

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על החלטתו שלך בית המשפט

המחוזי

בת"א-יפו בע"פ 1479/96 מיום 14.11.96

שניתן על ידי כבוד השופטים: י. גולדברג, א.א.

לוי, י. דיאמנט

בשם

המבקש: בעצמו

החלטה

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים י. גולדברג א.א. לוי וי. דיאמנט) שהחמיר בעונש שנגזר על המבקש.

1.המבקש הורשע, על פי הודאתו, בגרימת מוות ברשלנות תוך כדי שימוש ברכב, כשהנהיגה היא ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף. זאת לאחר שנהג במכוניתו לאחר שעבד במשמרת לילה , במצב של נים ולא נים, פגע ברוכב אופנים שנסע לפניו וגרם למותו. בית משפט השלום (תעבורה) בתל-אביב (כב' השופט פריד) שדן את המבקש גזר עליו תשלום קנס של 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו, שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים ופיקוח של קצין מבחן למשך שנה. המשיבה ערערה על קולת עונשו של המבקש. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע, כי התנהגותו של המבקש גובלת ברשלנות רבתי ועשוייה לעלות גם כדי הריגה. לפיכך, תוך התחשבות בכך שמדובר בקביעת עונש בערכאת ערעור ותוך התחשבות בנסיבותיו האישיות של המבקש, גזר בית המשפט המחוזי שנת מאסר לריצוי בפועל בהפחתת 45 יום שריצה המבקש בעבודות שרות. יתר חלקי גזר הדין נותרו בעינם.

2.מונחת בפני בקשתו של המבקש למתן רשות ערעור. המבקש מפרט את נסיבותיו האישיות הקשות: היותו עולה חדש, אי-קליטתו במקצועו (רופא ילדים), צערו על התאונה ומצוקתו המשפחתית. הוא מבקש, כי בית המשפט יתחשב בשיקולים אלה ויפחית בעונשו.

3.המשיבה מתנגדת למתן רשות ערעור במקרה זה. היא טוענת, כי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת השלכות עקרוניות או ציבוריות וכי בית המשפט העליון אינו נוהג ליתן רשות ערעור שכל עניינה בחומרת העונש שנגזר על ידי הערכאה התחתונה. עוד מציינת המשיבה, כי שחרורו של המבקש צפוי בימים הקרובים, שכן מועד השחרור המנהלי , בהתחשב בניכוי שליש מתקופת המאסר הוא ה - 13.5.97.

4.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני נחה דעתי שדין הבקשה להידחות. אכן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה בעלת השלכות חוקתיות משפטיות, או ציבוריות החורגות מן הבקשה הספציפית (וראה: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123). לא זו אף זו - בית משפט זה לא יתן רשות ערעור שני בבקשה שכל עניינה הוא בחומרת העונש - אלא בנסיבות חריגות (וראה: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל , טרם פורסם). נסיבות אלו לא התקיימו בעניינו של המבקש. אכן, מפסקי הדין של הערכאות התחתונות עולות נסיבותיו האישיות הקשות של המבקש. אולם כנגדן עומת חומרת העבירות בהן הורשע. גם בית המשפט המחוזי, שהחמיר בעונשו של המבקש, לא מיצה עמו את הדין ופסק דינו אינו חורג מן המידה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח באייר תשנ"ז

(25.5.97).

ה

נ ש י א

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97003820.

A02

/נצ

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

  • עפ 1479/96
  • רעא 103/82
  • רעפ 1174/97

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון לא יתן רשות ערעור שנייה בבקשה שכל עניינה חומרת העונש, אלא בנסיבות חריגות שלא התקיימו במקרה זה
  2. 2נסיבות אישיות קשות של נאשם נשקלות מול חומרת העבירה, ובמקרה זה לא הצדיקו התערבות