פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
3844/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופטת א' חיות
העותרים:
1. אמל חרב
אבו סיף
2. תייסיר מוסטפה זיד
נ ג ד
המשיב:
שר הפנים
עתירה למתן צו
על תנאי וצו ביניים
פסק דין
השופטת א' חיות:
1. העותרת 1, שהינה אזרחית ותושבת ישראל, נישאה
לעותר 2, שהינו תושב הכפר ג'לזון, שבאזור, ביום 28.2.00.
עניינה של העתירה, בהימנעותו של המשיב
להעניק לעותר 2 רישיון לישיבת קבע בישראל, רישיון שלקבלתו עתרו בני-הזוג בפני מנהל
האוכלוסין, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל).
2. הסמכות לדון בעתירה, שעניינה אשרת ישיבה,
לפי חוק הכניסה לישראל, מסורה לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית-משפט לעניינים
מנהליים, בהתאם להוראת התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים,
התש"ס-2000.
תוספת זו, תוקנה בצו בתי משפט לעניינים
מנהליים (שינוי התוספות לחוק), התשס"ב-2001, ובה נקבע, בין היתר, כי בית
המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון ב: "מנהל האוכלוסין – החלטה
של רשות בענייני אשרות כניסה ורשיונות ישיבה ועבודה, לרבות ענייני הרחקה, משמורת ושחרור בערובה, לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952".
אומנם, סמכותו זו של בית המשפט לעניינים מנהליים אינה שוללת את הסמכות המסורה לבית המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, על-פי חוק יסוד: השפיטה, לדון בעתירות כנגד מי שממלאים "תפקידים ציבוריים על-פי דין"; ענין לנו בסעד חלופי, מידתי, המתקיים בצד סמכותו של בית המשפט העליון. אולם, מקום בו קיים סעד חלופי, מידתי כזה, נוהג בית-משפט זה, דרך כלל, להפנות את הצדדים למסלול המקביל, אלא אם כן, מתקיימות נסיבות חריגות, וכאלה לא נטענו כלל בענייננו, המצדיקות קיום דיון בפניו (ראו בג"ץ 2208/02 מהא סלאמה נ' שר הפנים , תק-על 2002(3) 899).
סוף דבר – העתירה נמחקת. העותרים יוכלו להגיש את עתירתם בפני בית המשפט המחוזי המוסמך, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.
ניתן היום, כ"ו בניסן
תשס"ג (28.4.03).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט ת