פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3848/20עודה מחמוד נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט מנהלי · הפקעת מגרש לצורך גן ילדיםעתירה למתן צו על-תנאי נגד הפקעת מגרש

העתירה נגעה להפקעת מגרש לצורך גן ילדים, שבה העותר טען כי הוא מחזיק במגרש. בית המשפט קבע כי העותר הודה שאינו בעל זכויות בקרקע, ולכן אין הצדקה לדון בעתירה, והורה על דחייתה בצירוף הוצאות בסך 2,000 ₪.

העובדות

העותר, מחזיק במגרש שהופקע לצורך הקמת גן ילדים, טען כי ההפקעה בלתי צודקת והמשיבה מנסה לפנותו. העותר לא צירף להליך החלטה רלוונטית של בית המשפט המחוזי, ולא הגיש התייחסות להחלטה המקדמית שניתנה לו. המשיבה ביקשה לדחות את העתירה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל הפקעת מגרש שבוצעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 כאשר העותר אינו בעל זכויות בקרקע?

הלכות

  1. 1

    כאשר העותר מודה שאינו בעל זכויות בקרקע, אין הצדקה לדון בעתירה, במיוחד כאשר ערעור על ההחלטה ועל פסק הדין הוגש על ידי העותר

    ״עיון בהחלטה מלמד, כי העותר מודה שאינו בעל זכויות בקרקע.״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הפקעת מגרש
  • צו על-תנאי
  • פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943
  • זכויות בעלות
  • ביטול הפקעה
  • דחיית העתירה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

3848/20

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופטת ע' ברון

העותר:

עודה מחמוד

נ ג ד

המשיבה:

הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד איימן אבורייא

בשם המשיבה:

עו"ד מרדכי חזיזה

פסק-דין

השופט נ' סולברג :

1.

עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה נתבקשנו להורות למשיבה ליתן טעם, מדוע לא תבוטל הפקעת מגרש שהעותר הוא אחד מן המחזיקים בו. מדובר, לפי האמור בעתירה, בהפקעה שביצעה המשיבה בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943. כנגזרת מביטול ההפקעה, מבקש העותר להצהיר על זכאותו להרשם כבעלים של חלק מזכויות הבעלות במגרש הידוע כמגרש TC 16, ואשר הוכרז עליו כשטח מופקע. לטענת העותר, בוצעה ההפקעה הבלתי צודקת לצורך הקמתו של גן ילדים, וכיום מנסה המשיבה לפנותו כדי להקים גן ילדים, כאשר העותר יחד עם הבעלים האחרים הקימו בנין המשמש למגוריהם ולמגורי בני משפחותיהם.

2.

ביום 16.6.2020 ניתנה החלטתי כדלקמן:

" העותר לא צירף לעתירתו את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.5.2020, בבקשתו לביטול פסק הדין.

עיון בהחלטה מלמד, כי העותר מודה שאינו בעל זכויות בקרקע. אם אכן כך, אין לכאורה הצדקה לדון עתירה. לכך יש להוסיף את העובדה שערעור על ההחלטה ועל פסק הדין הוגש על-ידי העותר ביום 9.6.2020.

בדעתי להורות אפוא על דחיית העתירה, אלא אם יציג העותר, בתוך שבוע-ימים, טעם משכנע שלא לעשות כן".

3.

העותר לא הגיש התייחסות מטעמו. בהמשך לכך, היום, 30.6.2020, הגישה המשיבה בקשה לדחיית העתירה.

4.

כמבוקש – נוכח בקשה המשיבה; וכמתבקש – נוכח החלטתי האמורה לעיל, נדחית העתירה בזאת.

העותר ישלם למשיבה הוצאות בסך של 2,000 ₪.

ניתן

היום, ח' בתמוז התש"פ (30.6.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר העותר מודה שאינו בעל זכויות בקרקע, אין הצדקה לדון בעתירה, במיוחד כאשר ערעור על ההחלטה ועל פסק הדין הוגש על ידי העותר