בג"ץ 3861/19 מלון מגדלות תל אביב נ. מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב

השופט י' עמית:

1.

במוקד העתירה שלפנינו מצוי בניין בשם "בניין אוקיינוס" שבהרצליה. ארבע מתוך 17 קומותיו של הבניין משמשות כבית מלון ומנוהלות על ידי העותרת 1, בעוד שיתר הקומות משמשות כבית דירות. אלה האחרונות מיוצגות על ידי ועד בית אוקיינוס, הוא העותר 2 (להלן יחד: העותרים ).

לפי האמור בעתירה, העותרים שואבים מים מלוחים לצורך קירור מערכת מיזוג האוויר של הבניין. בעתירתם מבקשים העותרים, בין היתר, כי יינתן להם פטור מתשלום "דמי מים" לחברת מקורות. לחלופין, העותרים מבקשים כי ייקבע תעריף מוזל עבור השימוש שהם עושים במים; כי החלתם של כללי המים שנקבעו מכוח חוק המים, התשי"ט-1959 (להלן: החוק ) תידחה למשך חמש שנים, במהלכן יתאפשר לעותרים להסב את המערכות שלהם לכאלו שאינן צורכות מים מלוחים; וכי תיקבע "הוראת מעבר" מתאימה. במישור המשפטי, העותרים טוענים כי חיובם בתעריף המלא הקבוע בכללי תעריפי מקורות, מנוגד לתכלית החוק; כי התעריף נקבע עבור העותרים מבלי שנבדקה יכולת התשלום של הצרכנים, באופן המנוגד להוראות החוק; כי הטלת החיוב על העותרים, שהיו פטורים בעבר מתשלום דמי מים, מהווה חריגה מההסמכה לקביעת תעריפים; וכי המשיבה מפלה את העותרים לרעה לעומת מפיקי מים אחרים.

2.

המשיבה טוענת לאי מיצוי הליכים מצדם של העותרים, וכי העותרים מעלים טענות עובדתיות שמעולם לא הובאו בפני המשיבה. עוד נטען כי טענות העותרים נגד כללי המים, כמו גם טענתם כי יש לקבוע הוראת מעבר, לוקה בשיהוי. זאת, בשים לב לכך שכללים אלו פורסמו בחודש יוני 2017; תחולתם היא מחודש יולי 2017; והעותרת עצמה קיבלה דרישת חיוב על פי הכללים כבר בחודש אוקטובר 2017.

3.

דין העתירה להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. עיון בעתירה מגלה כי העותרים כלל לא טרחו להקדים פנייה למשיבה בטרם הגישו את עתירתם. אף המשיבה ציינה בתגובתה כי לא מצאה ולו פנייה אחת של העותרים. כפי שנזדמן לי להעיר זה לא מכבר, "מיצוי הליכים אינו כלל טכני-פורמאלי. לפני שאצים-רצים בבהילות אל בית המשפט בבחינת המוצא הראשון, הידברות ישירה עם הרשות המוסמכת עשויה לייתר את ההתדיינות בין כלתי בית המשפט" (בג"ץ 6159/18 אבירם נ' שר התחבורה , פס' 4 (28.8.2018)). ואכן, המשיבה ציינה בתגובתה כי בהינתן טענותיהן העובדתיות של העותרים, אילו הם היו מקדימים אליה פנייה בטרם הגשת העתירה, היה בידיה להתייחס לטענות לגופן באופן שעשוי היה לייתר את העתירה. בנוסף, המשיבה הפנתה למקרה דומה, שבו פנייה מוקדמת מצד בית מלון בנוגע לכללי המים, הובילה לתיקון הכללים, מה שמלמד על החשיבות במיצוי הליכים בטרם הגשת עתירה.

4.

בנסיבות אלו, העתירה נדחית על הסף, וזאת אף מבלי להידרש לטענת המשיבה בדבר שיהוי מצד העותרים. מובן, כי אין בדברים כדי להביע כל עמדה לגופה של העתירה, וזכותם של העותרים לפנות לבית המשפט – לאחר מיצוי הליכים ובכפוף לכל דין – שמורה להם. אין צו להוצאות.