פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 3878/20 שוהם שינפלד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · דחיית עתירה על הסף בהעדר עילהעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה על הסף עתירה של עותר שאינו מיוצג, שטען לנזקים כלכליים של 63 מיליון ש"ח בגין 'פשעים נגד האנושות'. נקבע כי העתירה אינה מגלה עילה, כי בג"ץ אינו מוסמך לדון בתביעות לנזקים כלכליים, וכי אין הוא הרשות להכיר בפרט כנפגע פעולות איבה. לא נפסקו הוצאות.

העובדות

העותר, שאינו מיוצג, הגיש עתירה בטענה לפגיעה בזכויותיו בשל 'מעשי פשיעה כנגד האנושות' לפי תכניות שנכתבו על ידי האומות המאוחדות. הוא תבע השבת נזקים כלכליים בסך של 63 מיליון ש"ח והכרה כנפגע פעולות איבה. העתירה הוגשה ללא מיצוי הליכים מול הרשויות הנוגעות לדבר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עתירה המבקשת פיצוי כספי בגין נזקים כלכליים ועל 'פשעים נגד האנושות' מגלה עילה לביקורת שיפוטית?
  2. 2.האם בית המשפט הוא הרשות המוסמכת להכיר בפרט כנפגע פעולות איבה?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מופקד על ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל הציבורי, ואינו נדרש לתובענות לפיצוי נזקים כלכליים.

    ״בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מופקד על הליך של ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל הציבורי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט אינו הרשות המוסמכת להכרה בפרט כנפגע פעולות איבה.

    ״למותר לציין כי בית המשפט אינו הרשות המוסמכת להכרה בפרט כנפגע פעולות איבה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • ביקורת שיפוטית
  • נפגע פעולות איבה
  • נזקים כלכליים
  • מיצוי הליכים
  • אין צו להוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 3878/20

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ד' מינץ

העותר:

שוהם שינפלד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:

בעצמו

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן :

1.

העותר, שאינו מיוצג, טוען כי זכויותיו נפגעו בשל טעמים שונים עליהם הוא עומד, בגין "מעשי פשיעה כנגד האנושות [...] ע"פ תכניות מוכתבות מראש הנכתבו ע"י האומות המאוחדות בשיתוף פעולה מלא של 178 ממשלות, (ביניהן ישראל החתומה על מרבית תכניות אלו)". העותר מגדיר את תביעתו כתביעת נזיקין וכתביעה כספית, ומציין כי מהות התביעה היא השבת הנזקים הכלכליים שנגרמו לו, אשר לטענתו עומדים על סך של 63 מיליון ש"ח. בצד השבת הנזקים הכלכליים, מבקש העותר את ההכרה בו כנפגע פעולות איבה.

2.

לאחר שקילת נימוקי העתירה, אשר הוגשה ללא מיצוי הליכים אל מול הרשויות הנוגעות לדבר, הגענו לידי מסקנה כי היא אינה מגלה עילה על פניה. נוסיף ונציין, בין היתר, כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, מופקד על הליך של ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל הציבורי וכידוע, אין הוא נדרש לתובענות בגין נזקים כלכליים. למותר לציין כי בית המשפט אינו הרשות המוסמכת להכרה בפרט כנפגע פעולות איבה.

העתירה נדחית אפוא על הסף בהעדר עילה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"ג בתמוז התש"ף (5.7.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ מופקד על ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל הציבורי, ואינו נדרש לתובענות לפיצוי נזקים כלכליים.
  2. 2בית המשפט אינו הרשות המוסמכת להכרה בפרט כנפגע פעולות איבה.