בג"ץ 388/06 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול - ירושלים

השופט ס' ג'ובראן :

הצדדים בתיק זה – שעניינו במחלוקת סביב השאלה מי הם הנהנים מהצוואה שהותיר ברוך זולדן ז"ל (להלן: המנוח ) – הגיעו להסכם פשרה שקיבל בבית משפט זה ביום 16.5.2007 תוקף של פסק דין (להלן: ההסכם ופסק הדין בהתאמה ). עתה, ולאחר יותר מחמש שנים הגישו המבקשים בקשה לביטול ההסכם בין הצדדים מהטעם כי המשיבה 3 (להלן: המשיבה ) לא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסכם.

המבקשים הגישו את עתירתם לבית משפט זה לאחר שעניינם נדון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו ובבית הדין הרבני הגדול, שקבעו כי בתו של המנוח, נכדתם של המבקשים (להלן: הנכדה ), היא היורשת שלו. על כן הוגש ההליך מושא בקשה זו ושבמסגרתו, כאמור, הגיעו הצדדים לכדי הסכם פשרה. ההסכם שאליו הגיעו הצדדים מסדיר את חלוקת הזכויות בדירת בנם המנוח של המבקשים (ובעלה המנוח של המשיבה). בנוסף, קבועה בהסכם זכותם של המבקשים לפנות לבית הדין הרבני האזורי בירושלים על מנת שידון בהסדרי הראייה שלהם עם הנכדה. עתה הם מבקשים כי יבוטל ההסכם וכי תידון עתירתם לגופה.

לאחר שעיינו בבקשה ובתשובת המשיבה הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. בפועל, המבקשים דורשים כי יבוטל פסק הדין שניתן בעניינם וכי תידון לגופה העתירה מושא פסק הדין, וזאת שעה שבית הדין הרבני האזורי בירושלים עודנו דן בשאלת הסדרי הראייה שלהם עם נכדתם – סמכות שהסכימו להעניק לבית הדין הרבני במפורש בהסכם הפשרה. ממכלול הנסיבות המוצגות בבקשה לא עולה כי קיימת עילה שלפיה ניתן לתקוף את תקפותו של ההסכם ואף לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי התנאים לביטול פסק דין במקרה דנן התקיימו. על בסיס אלה, הגענו למסקנה כי אין עילה להיעתר לבקשה. יצוין כי ככל שיש בפי המבקשים טענות כנגד עמידת המשיבה בהתחייבויותיה לפי הסכם הפשרה, הרי שבאפשרותה לנקוט בהליכים המתאימים להעלאת טענות מסוג זה, כגון נקיטה בהליך של ביזיון בית המשפט, כפי שאכן עשו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. על כן, יש מקום לתת לבית הדין הרבני להכריע בעניינם של הצדדים והטעמים שהובאו בבקשת המבקשים אין בהם כדי להביא לביטול פסק הדין שניתן בעניינם על סמך הסכמתם.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

אנו מביעים תקוה כי בית הדין הרבני ימצא דרכים הולמות להשיב לב נכדה על סבתה וסבה, ולהסדיר הסדרי ראייה ראויים והוגנים.