פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
388/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העותר
:
נתנאל גל-ער
נגד
המשיבים
:
1. שרת התקשורת
2.
המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין
3.
M.E. TELEVISION SERVICE LTD
4.
טלעד אולפני ירושלים בע"מ
5.
שידורי קשת בע"מ
6.
רשת חברת תקשורת והפקות (1992) בע"מ
7.
מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ
8.
תבל תשדורת בינלאומית לישראל בע"מ
9.
ערוצי זהב ושות'
10.
כ.י.ד. ערוץ הקניות בע"מ
בקשה למתן צו ביניים
תאריך
הישיבה: ד' בשבט התשנ"ט (21.1.99)
בשם
העותר: עו"ד אילן בומבך
בשם
המשיבים 2-1: עו"ד יהודה שפר
בשם
המשיבה 3: עו"ד עמית שכטר, עו"ד אמיר
איבצן,
עו"ד
ד"ר ליפא מאיר
בשם
המשיבים 6-4: עו"ד גזית (גינזבורג) רון,
עו"ד
בנימין רוטנברג
בשם
המשיבים 8-7: עו"ד אורי אולניק
בשם
המשיבה 9: עו"ד אהרון פולק, עו"ד שמר
סנדק
החלטה
העותר הוא נציג מכירות בישראל ובמזרח-התיכון של חברה אמריקאית בעלת זיכיון להצגת סרטונים למכירת מוצרים בטלוויזיה (להלן: סרטוני המכירה). סרטוני המכירה, הנושאים כיתוביות בשפה העברית והערבית, משודרים בערוץ הטלוויזיה M.E.T.V. הפועל מלבנון ומועברים לישראל בערוץ 24 של מערכת הטלוויזיה הכבלים.
בתאריך 4.1.1999 החליטה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (המשיבה 2, להלן: המועצה) לתקן את כללי הבזק (שידורי בעל זיכיון), תשמ"ח1987-, כך שאלו יהיו זהים להוראות חוק הבזק, תשמ"ב1982- (להלן: חוק הבזק), המתייחסות לשידורי טלויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל (סעיפים 6מד ו6-מה). על-פי החלטה זו, נאסר על בעל זיכיון לשידורי כבלים לשדר שידורים שמקורם מחוץ לישראל המיועדים בעיקרם לישראל, אלא על-פי היתר שניתן על-ידי המועצה. בעניין זה נקבעה חזקה דומה לחזקה הקבועה בסעיף 6מה לחוק הבזק, לפיה - בין השאר - שידורים שמחציתם לפחות היא בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכיתוביות, מיועדים בעיקרם לציבור בישראל. עוד הוחלט לאסור על חברות הכבלים (המשיבות 9-7) להעביר את שידורי ערוץ . M.E.T.V , שלגביו נקבע כי אינו עומד בתנאים אלה, החל מתאריך 4.2.1999.
בעתירה כנגד החלטה זו טען העותר כי סרטוני המכירה מכוונים לכל ארצות המזרח-התיכון, וכי הם בשפה האנגלית, נושאים כיתוביות בערבית ומחיריהם נקובים בדולרים של ארצות-הברית. בגדר עתירתו ביקש העותר כי יינתן צו ביניים האוסר על הפסקת שידורי ערוץ 24, בהטעימו כי 20% מכלל ההכנסות הנובעות מסרטוני המכירה הינן מרוכשי מוצרים ישראליים, וכי הפסקת השידורים תפגע קשה בפרנסתו ובזכותו לחופש העיסוק.
הנה-כי-כן, אין העותר טוען כנגד סמכותה של המועצה להתקין כללים ואף לא כנגד סבירותם. טענותיו הן עובדתיות. כאמור, טענתו היא כי הוא אינו נופל בגדר התנאי האוסר שידורים המיועדים בעיקרם לישראל. דא עקא, שבעניין זה מצאה המועצה, על-יסוד החזקה הנ"ל, כי שידורי ערוץ 24 בכללותם מופנים בעיקרם לציבור בישראל. בעניין זה ראוי אף לציין כי קרוב למחצית מזמן השידורים של ערוץ זה מוקדשת לסרטוני המכירה הנושאים כיתוביות בעברית (תשע שעות מתוך 19.5 שעות), וכי על כך נוספים, כפי שעולה מדברי M.E.T.V.
עצמה (המשיבה 3 בעתירה), שידורים אחרים בערוץ 24 בשפה העברית.
העותר לא הציג איפוא תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה הוצאת צו ביניים, שמשמעותו מניעת המועצה מהפעלת סמכויותיה על-פי הדין.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ח' בשבט תשנ"ט (25.1.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99003880.
L03