פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו
כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 96 / 3914
בפני:
כבוד השופטת ד' ביניש
המערערים
:
1.
אלי לוי
2.
חיים באבו
3.
זהר צבר
נגד
המשיבים:
1. לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ
2.
הדר חברה לבטוח
3.
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
4.
משה פרג
5.
בר כוכבא בן גרא
6.
חיים בן שחר
7.
עזרא עבדי
8.
צבי קינן
9.
מנשה קציר
10.
שלמה רייזמן
11.
B.PERRET DU CRAY
12.
רוני דיסנצ'יק
13.
שלמה נס
14.
יעקב שחר
15.
יוסף ד.חכמי
16.
איתמר בורביץ
17.
שלומית לוטם
18.
B.BELINGUIER
19.
צבי דינשטיין
20.
לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ
21.
סומך חייקין
22.
מיכאל רוזנבלט
23.
דפנה ויראוך
24.
היועץ המשפטי לממשלה
בקשה להגשת ראיות נוספות בערעור
החלטה
המבקשים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה את בקשתם להכיר בתובענה שהגישו כתובענה יצוגית. בין טענותיהם בערעור, טוענים המבקשים טענות של תרמית כנגד המשיבה 1.
כעת פונים המבקשים בבקשה להגיש ראיות נוספות בערעור. הראיות החדשות הינן שני כתבי תביעה בתביעות שהוגשו על ידי צדדים שלישיים, בסכסוך אחר עם המשיבה 1, ובהם נטען כי המשיבה 1 הציגה מצגי שווא שגרמו לתובעים שם נזקים. המבקשים מודעים לכך שאין קשר בין הסכסוך שבענינו הוגשו כתבי התביעה האמורים לבין הסכסוך בענייננו, אולם לטענתם יש לקבל את הבקשה שכן "עצם נקיטת הליך משפטי בטענות הנטענות בתובענת המערערים, מהווה לכשעצמו, הוכחה לעצם סבירות טענות המערערים לצורך אישור התובענה כיצוגית".
דין הבקשה להדחות.
ספק רב אם כתבי טענות יכולים להיחשב ראיה לענין תוכנם. בכל מקרה, תנאי לקבלת ראיה בערעור הוא שהמבקש הראה שהראיה הנוספת עשויה לעזור לו (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (ש' לוין עורך, 1995), עמ' 853). בענייננו משקלן של הראיות הוא קל ביותר - אף כדי להוכיח את האמור באותם כתבי תביעה. יתרה מזאת, נראה כי אין ל"ראיות" משקל כלשהו כדי להוכיח את הטענות הנטענות בתביעת המבקשים, מה גם שטענת התרמית אינה עומדת במרכז הערעור.
לאור האמור לעיל - הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ד באדר
א' תשנ"ז (3.3.97
)
ש ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
96039140.
N02