בג"ץ 3915/20 איתן חחיא נ. היועץ המשפטי לממשלה

השופט נ' סולברג :

1.

עניינה של העתירה שלפנינו, בטענות העותר, איתן חייא, לגבי "כשלים, הפרות וחוסר צדק שנעשו ועדיין נעשים" כלפיו.

העותר טוען על פניות שעשה אל היועץ המשפטי לממשלה בשנים 2015, 2017, ו-2019 לגבי חוסר צדק שנעשה בעניינו, אך נענה בתשובה לקונית. פעמיים פנה העותר, לדבריו, לפרקליטות המדינה, אך לא קיבל מענה. פניותיו אלה לא צורפו לעתירתו. בין היתר, טוען העותר טענות שונות כלפי עדי המדינה שהעידו בהליך הפלילי שהתקיים בעניינו, כלפי גורמי החקירה, וכלפי בית המשפט. לטענת העותר, יש לחקור את עדי המדינה שהעידו נגדו במשפט בעבירה של שיבוש הליכי חקירה. עדי המדינה, לדברי העותר, רימו אותו וגנבו ממנו כספים: "תמונה שהובררה גם במהלך המשפט ובהכרעת הדין, כשאף הוברר שהשניים מחליפים מסרים ומוחקים הודעות ביניהם במהלך החקירה המשטרתית עצמה" . כלפי המחוקק טוען העותר כי "המחוקק מחוקק חוקים ומיד חושב איך לאפשר להפר אותם" . גם כלפי עורכי דינו טוען העותר כי "שיקרו אותו ואמרו לו תודה ותשב 8 שנים ותלך הביתה, ואם לא, תשב 20 שנה, ולכן הסכמתי להודות" . גם כלפי השופט שדן בעניינו, טוען העותר כי "כבר הגיע עם דעה קדומה כנגד העותר" .

עוד כהנה וכהנה טענות טען העותר בעתירתו, כלליות ועמומות. במישור הסעד, מבקש העותר "להורות למשיב לסייע לעותר לטפל בעצמו ולהשתקם" .

2.

קראנו את העתירה פעם ופעמיים, אך אין מקום להעתר לה. דין העתירה להידחות על הסף מחמת היעדר תשתית עובדתית לתמיכה במתן הסעד המבוקש, שהוא כשלעצמו כוללני ועמום. אין ניתן לכרוך יחדיו טענות נגד עורכי הדין שיצגו אותו, עדים שהעידו,

גורמי חקירה, בית המשפט, רשויות שב"ס ועוד. העותר שטח לפנינו טענות שונות שמקומן בהליך הפלילי; קשר בינן לבין הסעד שביקש בעתירה – אין. ככל שלעותר טענות נגד החלטות קונקרטיות של גורמי הטיפול בשב"ס, שמורה לו הזכות לפעול בערוצים המקובלים.

אם אכן כנים דבריו של העותר לגבי רצונו להשתלב בתכנית שיקום, חזקה על שב"ס שיעשה את הניתן בהקשר זה.

העתירה נדחית אפוא בזאת.

אין צו להוצאות.