בג"ץ 3923/11 יצחק רפאלי נ. רשם האגודות השיתופיות

השופט ח' מלצר:

1.

עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטות המשיב 1 (להלן גם: הרשם ), באמצעות עוזרו, אשר התקבלה לפי סעיף 52 ל פקודת האגודות השיתופיות (להלן:

הפקודה ), ובגדרה נדחו השגות העותרים על פסק בורר שניתן בסכסוך שהתגלע בין העותרים לבין המשיבה 2.

2.

העותרים, המייצגים את עצמם, הם תושבי היישוב תקוע וחברי האגודה תקוע – כפר שיתופי בע"מ, היא המשיבה 2 (להלן: האגודה ). האגודה יזמה שני הליכים משפטיים שונים נגד העותרים, שעניינם תשלום מסי חבר לאגודה. באחד מהליכים אלו, אשר הועבר לבוררות לפי סעיף 52 לפקודה, נקבע בפסק בורר, כי תביעת האגודה מתקבלת ועל העותרים לשלם סך של 6,627 ש"ח מיסי חבר ותשלומים נוספים לאגודה וכן הוצאות שכר טירחה ובוררות. העותרים הגישו השגה על פסק בורר זה לרשם, אשר נדחתה על ידי

עוזר הרשם בתאריך 30.1.2011, תוך חיוב העותרים בהוצאות בסך 2,000 ש"ח. העותרים פנו לרשם האגודות השיתופיות לבחינה חוזרת של ההחלטה הנ"ל. פנייתם נבחנה ונדחתה ביום 13.4.2011 על ידי עוזר הרשם.

3.

נוכח דחיית בקשתם, הגישו העותרים את העתירה שלפנינו. העותרים גורסים, בתמצית, כי עוזר הרשם חרג בהחלטותיו מסמכותו בקביעותיו הנוגעות לתשלום מיסים עתידיים וכן מציינים כי חלק מהקביעות עניינן במיסים מוניציפליים, בהם אין הבורר מוסמך לדון. עוד טוענים העותרים כי החלטות עוזר הרשם נוגדת את הדין והפסיקה לעניין פרשנות סעיף 4(א)(6) ל תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובע נהלים בדבר אופן הטלת מיסים של אגודה על חבריה. לגישת העותרים על בית משפט זה להתערב ולהכריע בסוגיות שהועלו בפני עוזר הרשם ולהעניק צו ביניים, אשר יעכב את ביצוע פסק הבורר וכן את החלטות עוזר הרשם עד לסיום ההליכים בעתירה זו.

4.

בתגובתה המקדמית של האגודה היא טענה, כי דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות על הסף מחמת חוסר ניקיון כפיים של העותרים,

הבא לביטוי בדרך התנהלותם וסירובם לשלם מסים לאגודה משך שנים. לגופו של עניין ציינה האגודה כי דין העתירה להידחות גם נוכח העובדה שהחלטות עוזר הרשם סבירות בנסיבות, וכן כי טענות זהות של העותרים נדחו במספר הליכים קודמים. כמו כן מציינת האגודה כי העותרים מעלים טענות חדשות, אשר זכרן לא בא בפני עוזר הרשם.

5.

העותרים ביקשו להגיב לטיעוני האגודה והדבר הותר להם בהחלטה מתאריך

26.6.2011. בתגובתם טענו העותרים, בין היתר, כי בניגוד לנטען – כל טענותיהם הועלו כבר בפני עוזר הרשם. כן מציינים העותרים כי סירובם לשלם מיסים אינו גורף, אלא מתייחס לאותם מיסים שהוטלו בניגוד לדין ובלא סמכות, כנטען בעתירה.

6.

בהודעתו מתאריך 6.12.2011, ציין המשיב 1, כי חלק מטענות העותרים מתמקדות בחוסר סמכותו של הרשם להחליט בעניינם, נוכח העובדה שחלק מהחיובים, מושא החלטותיו, הינם מיסים מוניציפליים. סעיף 52 לפקודה מסמיך את הרשם לדון אך ורק בסכסוכים שבין אגודה שיתופית לחבריה, או בין חברים לבין עצמם בכפוף לתקנון האגודה, אולם אין הוא מוסמך לדון בחבותם של חברי האגודה במסים מוניציפליים לוועד המקומי. נוכח האמור הודיע המשיב 1 כדלקמן:

"נדגיש, כי טענה זו לא בא זכרה בטיעוני העותרים בפני הבורר, מר יעקב לפידות, ואף לא בפני עוזר הרשם, שהחלטתו היא העומדת במרכז העתירה שבפנינו. על אף האמור, מאחר וככל שיש בטענה זו ממש הרי שפסק דינו של הבורר, וממילא גם החלטתו של עוזר הרשם, ניתנו, לפחות בחלקן, בחוסר סמכות, לפיכך עשויים להיחשב כבטלים, ולו באופן חלקי – מוסכם על הרשם כי הוא יעיין בהחלטתו מחדש, וככל שיעלה בכך הצורך, ישמע את הצדדים, וייתן החלטתו. בנסיבות אלה, סבור המשיב כי העתירה שבפנינו במתכונתה הנוכחית התייתרה ודינה להימחק. כמובן, לאחר שתינתן החלטתו של הרשם, ככל שתימצא עילה לעשות כן, יוכלו העותרים לשוב ולפנות לבית משפט נכבד זה."

7.

העותרים ביקשו להגיב גם להודעה זו ובתגובתם הם הביעו התנגדות להצעת המשיב 1. לשיטתם, ההודעה מתמקדת בטענה אחת מני רבות בעתירה. כן הם הדגישו כי הסכסוך הוא בינם לבין ועד ההנהלה של האגודה ולא בין העותרים לבין הוועד המקומי ביישוב או המועצה האזורית שבתחומה נמצא היישוב. העותרים אף ציינו כי טרם הגשת העתירה הם פנו למשיב 1 על מנת שיפעיל סמכותו ויבחן טענותיהם ביחס לפסק הבורר, אולם הגם שהוא הסכים עם חלק מטענותיהם, הוא לא מצא לשנות את פסק הבורר. נוכח האמור העותרים מבקשים כי בית משפט זה ימחק את הודעת המשיב 1, מה גם שהיא לא נתמכת בתצהיר, ויכריע לגופו של עניין בטענותיהם.

8.

דין העתירה להימחק . העותרים מבקשים כי בית משפט זה יכריע בטענותיהם כנגד החלטות עוזר הרשם שעניינן סכסוך בינם ובין האגודה, שהוכרע במספר הליכים קודמים. נוכח עמדתו העדכנית של המשיב 1, לפיה טענות העותרים בדבר חוסר הסמכות תיבחנה, הרי שההחלטה הכוללת בעניינם של העותרים תובא ממילא לעיון מחדש . לפיכך אין מקום שבית משפט זה יתערב בשלב זה ויכריע לגופם של דברים.

9.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי ככל שהמשיב 1 ישוב וידחה את בקשות העותרים וטענותיהם – הם יוכלו לעתור מחדש.

10.

נוכח כל האמור לעיל – העתירה נמחקת . בנסיבות העניין – לא ייעשה צו להוצאות.