בג"ץ 3959/97 ברק יהודה נ. מנהל מס שבח מקרקעין איזור נתניה

המשנה לנשיא ש' לוין:

1.לפנינו בקשת רשות לערער על החלטת ועדת הערר לפי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963- שבמהלך דיוניה החליטה לדחות את מועד הדיון שלפניה, תוך שהיא קובעת שבצד הגשת תעודה של עובד ציבור שומה היה על המבקשים להזמין את מי שערך אותה כדי להיחקר עליה וחייבה את המבקשים בהוצאות. המבקשים בקשו אותנו לדון בבקשה כבערעור.

טענת המשיב היא שאין לפי דין ערעור על החלטות ביניים של הועדה.

2.סעיף 90 לחוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג1963- קובע לאמור:

"90. על החלטתה של ועדת-ערר ניתן לערער בבעייה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, תוך 45 יום מיום מתן ההחלטה...".

סתם המחוקק ולא פרש באיזו "החלטה" מדובר והאם ניתן לערער גם על החלטות ביניים של הועדה. אמרנו "ניתן לערער" משום שלא נקבע בחוק סדר דין של הגשת בקשת רשות לערער על החלטות ביניים ונמצא שהברירה היא בין הגבלת זכות הערעור להחלטה הסופית לבין מתן זכות

ערעור על כל החלטת ביניים לבית המשפט העליון. שאלה זו גופה נדונה בהחלטת רשמת בית משפט זה בע"א 6701/94 והיא החליטה לטובת החלופה השניה.

3.לדעתנו אין לערער אלא על החלטתה הסופית של הועדה ולענין זה סבורים אנו שדין הערעור שלפנינו שווה לפרשה שנדונה בע"א 4843/91 פ"ד מ"ו(1) 876 ולא לפרשיות שנדונו בבר"ע 587/82 פ"ד ל"ג(4) 287 ורע"א 4843/91 פ"ד מ"ו(1) 876; אכן שאלת הפרשנות של הדיבור "החלטה" אינה חייבת להיות אחידה לענין כל חיקוק וחיקוק ומקום שבו יכול והחלטת ביניים שתינתן על-ידי ערכאה פלונית לענין חיקוק פלוני עשויה לפגוע בפועל פגיעה שאין לה תקנה באחד מבעלי הדין, יעדיף בית המשפט את הפרשנות המעניקה לבעל דין זכות ערעור גם על החלטת ביניים על פני הנזק העשוי להיגרם לו עקב שלילת הזכות להשיג על ההחלטה גם על דרך של מתן רשות לערער; אך בנסיבות רגילות, שבהן פגיעה כאמור אינה קיימת אין סיבה לפרש את הדין באופן המקנה לכל בעל דין זכות

ערעור על כל החלטה טריויאלית של בית המשפט, שתחייב את בית המשפט העליון לדון בה ללא כל שיקול דעת. בכגון דא השיקול של מהירות הדיון, שעמד ביסוד הילכת ע"א 4843/91, אינו השיקול היחיד; שהרי כל החלטות הביניים שבסמכות ועדת הערר לתיתו מוגבלות הן ביכולת הפגיעה שלהן בזכויותיו של בעל דין וניתנות לתיקון בגדר הערעור על ההחלטה הסופית.

די בכך כדי לדחות את הבקשה, אף מבלי להתייחס לנוסח המילולי של סעיף 90 הנ"ל התומך הן מבחינת נוסחן והן מבחינת אורך התקופה שנקצב להגשת הערעור בגירסת המשיב.

הבקשה נדחית. המשיב ויתר על הוצאות ולפיכך לא יהיה צו להוצאות.