בג"ץ 3989/22 עיריית ביתר עילית נ. מדינת ישראל- משרד התחבורה והבטיחות בדרכ

1.

לפנַי בקשת הצטרפות לעתירה, שהוגשה על-ידי עמותת אמת ליעקב בע"מ. זאת, בהמשך לפסק הדין שניתן בבג"ץ 4218/22 אמת ליעקב בע"מ נ' ועדת המחירים , ביום 30.6.2022, מפי השופט ח' כבוב , בהסכמת השופטים י' עמית ו- ג' כנפי שטייניץ , שבגדרו נדחתה עתירה שהגישה המבקשת על הסף, מחמת קיומה של עתירה תלויה ועומדת, מוקדמת בזמן, שהוגשה באותו עניין – היא העתירה דנן. במסגרת פסק הדין שניתן שם נקבע, כי למבקשת עומדת אפשרות להגיש בקשת הצטרפות בגדרי העתירה דנא; מכאן הבקשה שבנדון.

2.

אציין, כי לעתירה שלפנינו כבר צורפו מספר עותרים נוספים, בהסכמת העותרים המקוריים (הם העותרים 6-1) ובהעדר התנגדות מצד המשיבים (לעניין זה, ראו החלטותַי מהימים 26.6.2022 ו-3.7.2022). אולם, יש לציין, כי באותם מקרים, היו המבקשים להצטרף מיוצגים על-ידי אותו עורך דין שייצג את העותרים המקוריים, כך שמידת ההכבדה והסרבול של ההליך – לא היתה רבה. לא כן הוא בבקשה שלפנַי, שבה המבקשת מיוצגת בנפרד, ומבקשת להשמיע, הן בכתב הן בעל-פה, לטענתה, את קולה הייחודי. העותרת טוענת, כי היא מביאה עמה ערך מוסף רב לעתירה, שכן העותרים המקוריים מבקשים להגן על אינטרס ספציפי שלהם שנפגע, בעוד שעתירתה-שלה הוגשה במטרה להגן על האינטרס הציבורי הרחב שנפגע כתוצאה מרפורמת 'דרך שווה'. כמו כן צוין, כי בשונה מן העתירה המקורית, חיציה-שלה מופנים גם כלפי "ועדת המחירים – כהגדרתה בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996" (להלן: ועדת המחירים ), ומכאן הצדקה נוספת לצירופה להליך. עוד צוין בבקשה, כי העתירה דנא מצויה בשלביה הראשוניים, ולכן אין חשש להכבדה על ההליך; וכי יש להתחשב בהסכמתם של העותרים המקוריים והמשיבים לעצם בקשת ההצטרפות.

3.

לאחר עיון בבקשה ובנימוקיה; משהמשיבים והעותרים המקוריים לא הביעו התנגדות לצירוף; ולנוכח העובדה כי מצויים אנו עתה בשלביו הראשוניים של ההליך – אני רואה מקום לצירוף המבקשת כעותרת לעתירה. אולם, כפי שיובהר להלן, אין בעצם צירופה של המבקשת לעתירה משום מתן 'שיק פתוח' לחזרה על כלל הטענות שהועלו בעתירה המקורית; לא לשם כך מכוונת תכלית הצירוף. כידוע, "יש מקום לשקול הצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר 'ציבורי' נוסף או של משיב 'ציבורי' נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על-ידי הצד שאליו הם מבקשים להצטרף" (בג"ץ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נ(4) 364, 371 (1996)). עיון בבקשה מלמד, כי אכן העותרת מבקשת להוסיף על הנטען בעתירה המקורית, ובמכלול השיקולים מצאתי מקום לאפשר לה להשמיע את דבריה. ברם, 'נאה דורש ונאה מקיים' – המבקשת סבורה כי ראוי שקולה הייחודי יִשָׁמַע, ועל כן, את טענותיה תייחד ותגביל לאותו 'ערך מוסף' שהיא מביאה באמתחתה; לאותה תרומה סגולית שהיא מוסיפה לעתירה המקורית, ותימנע מלשוב על טענות שנפרסו בעתירה המקורית. הדברים אמורים, הן ביחס לפרק העובדתי והנורמטיבי, הן ביחס לפרק הטיעון המשפטי. ככל שהדברים כבר פורטו בעתירה המקורית, ואין בהם משום השאת תועלת לבירור העתירה, אין להעמיס ולעבות שלא לצורך.

4.

אשר על כן, המבקשת תצורף כעותרת לעתירה, ותגיש כתב טענות מטעמה, שבו תפרט את הטענות הייחודיות, המוסיפות על הנטען בעתירה המקורית, כאמור לעיל; מאחר שהרפורמה עתידה להיכנס לתוקף בקרוב, בראשית חודש אוגוסט 2022, המבקשת תפעל כאמור עד יום 14.7.2022.

5.

בד בבד, ועדת המחירים תצורף גם היא לעתירה – כמשיבה.

6.

בכפוף לאילוצים, היומן יעשה מאמץ לקבוע את העתירה לדיון בשבוע האחרון של חודש יולי 2022. המשיבים יגישו את תגובתם המקדמית לעתירה, ולכתב הטענות שתגיש המבקשת, עד 7 ימים לפני מועד הדיון שיקָבע.