בג"ץ 3990/03 אמירה אחמד פחמאוי נ. שר הפנים - אברהם פורז

בפניי בקשה לחייב את המשיבים בהוצאות העתירה. העתירה נמחקה בהתאם לבקשה של הצדדים מיום 20.7.03. אין מחלוקת, כי המשיבים דחו את בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות בשל סברתם כי העותרים פנו לראשונה בבקשה כאמור לאחר יום 12.5.02, בו נתקבלה החלטת ממשלה לעניין אופן הטיפול בבקשות מסוג זה. יש להעיר, כי סברה זו לא נסתרת בעתירה, בה נטען (סעיף 5) כי הבקשה לאיחוד משפחות הוגשה ביום 27.11.02. ברם, בתגובה שהוגשה על ידי המשיבים ביום 24.6.03 התברר, כי פנו לראשונה למשרד הפנים עוד לפני יום 12.5.02, ועל רקע זה הוגשה הודעה מוסכמת של הצדדים בדבר מחיקת העתירה ובדבר אפשרות של פנייה מחודשת של העותרים למשיבים.

נראה לי, כי אין מקום לפסיקת הוצאות בהליך זה. בנסיבות העניין, נראה כי לא הגשת העתירה היא שהביאה לשינוי בעמדת הרשות, כי אם העלאת עובדות חדשות מאת העותרים, אשר גרמה לרשות לראות בעותרים כמי שפנו לראשונה למשרד הפנים טרם יום 12.5.02. נראה לי, כי יש ממש בטענת המשיבים כי גם אלמלא הוגשה העתירה, לא היה בכך כדי לשנות לעניין עמדת המשיבים בסוגייה זו. לא אוכל גם לקבוע כי השינוי בעמדה העקרונית של המשיבים ביחס לבקשות שהוגשו טרם יום 12.5.02 קשור להגשת העתירה. עוד אוסיף, כי אין בידי לקבוע כי העתירה, במועד בו הוגשה, היתה מוצדקת. אעיר, כי העניין המועלה בעתירה נמצא כעת בדיון בפניי הרכב שופטים של בית משפט זה. נראה, על כן, כי נכונות המשיבים לבחון מחדש את עמדת העותרים אינה נובעת מן העתירה או ממסקנה בדבר צידקתה, כי אם משינוי בנסיבות, המשפטיות והעובדתיות, אשר לרקען השתנתה עמדת המשיבים (ראו בג"צ 5825/01 אבו מנה נ' שר הפנים, תקדין עליון 2001 (3) 786).

התוצאה היא, כי אין מקום לחייב את המשיבים בהוצאות, והבקשה נדחית בזה.