פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 4033/20 מוחמד יוסף מוחמד אלחרוב נ. שופט צבאי משפטאי

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · מעצר מינהליעתירה לבג"ץ לביטול צו מעצר מינהלי ולחלופין לקיצורו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה לביטול צו מעצר מינהלי שהוצא נגד העותר, בטענה שהמעצר נעשה משיקולים זרים ואין לו בסיס. בית המשפט קבע, לאחר עיון בחומר סודי, כי המעצר מחויב המציאות ונעשה כדין. לא נמצאה עילה להתערבות, גם בהתחשב במשך המעצר.

העובדות

העותר, תושב האזור, נתון במעצר מינהלי מאז סף 2019 על בסיס טעמי ביטחון לפי תגובת המשיבים. לעותר עבר פלילי וביטחוני, לרבות הרשעה בניסיון לגרימת מוות בכוונה ותקופות מאסר ממושכות. העותר טען כי לא נבע דבר מהחקירה ושהמעצר מונע משיקולים זרים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם המעצר המינהלי של העותר נעשה כדין ובהתקיים טעמי ביטחון מחייבים?
  2. 2.האם יש עילה להתערבות בית המשפט בצו המעצר המינהלי לאור חומר חסוי ומשך המעצר?

הלכות

  1. 1

    הביקורת השיפוטית על החלטות המעצר המינהלי נעשתה כדין, ולא נמצא פגם בהחלטות בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים.

    ״לא מצאנו שנפל פגם בהחלטות בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חומר מודיעיני חסוי שהובא לעיון בית המשפט מבסס חשד לפעילות טרור ולכן אין עילה להתערבות גם בהתחשב במשך תקופת המעצר.

    ״לא מצאנו אפוא עילה להתערבותנו, וזאת גם בהביאנו במניין השיקולים את משך תקופת המעצר המינהלי עד כה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר מינהלי
  • טעמי ביטחון
  • חומר סודי
  • עתירה
  • צו מעצר
  • ביקורת שיפוטית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

4033/20

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

כבוד השופט מ' מזוז

כבוד השופט ג' קרא

העותר:

מוחמד יוסף מוחמד אלחרוב

נ ג ד

המשיבים:

1. שופט צבאי משפטאי

2. המפקד הצבאי לאיזור איו"ש

3. שירות הביטחון הכללי

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:

י"ט באב התש"ף

(9.8.2020)

בשם העותר:

עו"ד אשרף אבו סנינה

בשם המשיבים:

עו"ד מיכל דניאלי

פסק-דין

השופט נ' סולברג :

עתירה לביטול צו המעצר המינהלי שהוצא נגד העותר, תוקפו עד ליום 25.9.2020, ולחלופין – לקיצור צו המעצר המינהלי קיצור מהותי, שמשמעו שהארכה נוספת של המעצר המינהלי תצריך חומר חדש מהותי ואיכותי על אודות מסוכנותו של העותר.

העותר, תושב דיר צאמת/יתיר, יליד שנת 1977, נתון במעצר מינהלי מיום 27.9.2019. לטענתו, נחקר, אך לא נבע דבר מן החקירה. מאז מעצרו, לא התקבלה כל הפללה לחובתו. מעצרו, כך נטען, מונע משיקולים זרים, ואין בסיס בדין למעצרו. מנגד על-פי תגובת המשיבים, שוכנע המפקד הצבאי כי טעמי ביטחון החלטיים של שמירה על ביטחון איזור יהודה ושומרון ושלום הציבור מחייבים את החזקתו של העותר במעצר מינהלי.

למקרא העתירה והתגובה, לאחר עיון בנספחיהם, למשמע דברי ב"כ הצדדים על-פה בדיון היום, ולאחר עיון בחומר סודי שהובא לעיוננו, שוכנענו כי המעצר אכן מחויב המציאות, וכי נעשה כדין.

לחובת העותר עבר פלילי ובטחוני עשיר, והוא ריצה תקופות מאסר ממושכות מחודש פברואר 2005 ועד חודש פברואר 2012. היה זה בעקבות הרשעתו בניסיון לגרימת מוות בכוונה, כשיצא לבצע פיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראלים. הוא וחבריו היו חמושים, הציבו מארב, חבריו ירו עשרות כדורים מכלי נשק אוטומטיים, והעותר ירה ארבעה כדורים באמצעות אקדח. כלי רכב נפגעו, ונהג משאית נפצע. גם בשנות ה-90 הורשע העותר בבית משפט צבאי ונדון ל-3 שנות מאסר ולשנתיים מאסר על-תנאי. כמסתבר, חזר העותר שוב ושוב לסורו.

לא מצאנו שנפל פגם בהחלטות בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים. הביקורת השיפוטית נעשתה כדין.

מטבע הדברים לא נוכל לפרט על אודות המידע המודיעיני שהובא לעיוננו, זולת ציון העובדה שהחומר החסוי מבסס את החשד לפיו העותר הוא פעיל חמאס אשר מעורב בפעילות טרור צבאית המסכנת את ביטחון האיזור, וכי הוא חשוד בפעילות ביטחונית משותפת יחד עם אחמד חרוב ועז אלדין חרוב.

לא מצאנו אפוא עילה להתערבותנו, וזאת גם בהביאנו במניין השיקולים את משך תקופת המעצר המינהלי עד כה.

העתירה נדחית אפוא בזאת.

ניתן

היום, י"ט באב התש"ף (9.8.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הביקורת השיפוטית על החלטות המעצר המינהלי נעשתה כדין, ולא נמצא פגם בהחלטות בית המשפט הצבאי ובית המשפט הצבאי לערעורים.
  2. 2חומר מודיעיני חסוי שהובא לעיון בית המשפט מבסס חשד לפעילות טרור ולכן אין עילה להתערבות גם בהתחשב במשך תקופת המעצר.